שביעי

29.08.25 | ה' באלול תשפ"ה | 651 גיליון | 36 שביזות יום א' בספטמבר החופש הגדול על אדי הדלק האחרו נימ שלו, ואני שומעת קולות של עוד אמהות כמוני שמתבא ות שזה נגמר. אולי זה עניינ של גיל שבו הילדימ כבר עצמאימ, או בגלל עידנ המ כימ המשמשימ כ וג של בייבי יטר, היישר מבית גידולו של ה טרא אחרא )לפחות הקטנימ נהיו בינתיימ מומחי קולינריה ועו שימ ני ויימ מלכלכימ במטבח(. ככ או ככ, אבל העו בדה היא שיש משהו משחרר כשאינ בית פר. כנ, גמ לנו קשה המ גרת המלחיצה של שיעורי בית, מבחנימ, מטלות, א יפות הורימ ובאופנ כללי לתפו ראש ולא ופ את הילד. מילא כשיש רק אחד, אבל כשיש כמה - זה מו יפ על העומ ועל תחושת המרוצ בחיימ. אני מעדיפה לה תמודד עמ בני נוער מאשר עמ תינוקות. נכונ ששני ה וגימ די דומימ, בעיקר בה מהומימ כשצריכ לנחש מי אמר למי ומה הפי רוש, אבל לפחות לא צריכ לשמור עליהמ בשבע עיניימ. כלומר, צריכ רק להיזהר שהבית לא מתפרק כשהמ טורקימ את הדלת, ולהתפלל שישובו בשלומ מהקפיצות במעיינ שכוח אל שיכולות לבייש אומני קרק . שנושאת ברח יש לי חברה מה את ילדה העשירי. נדמה לי שהיא עשויה מחומר לא אנושי, ובכל זאת היא יושבת מולי עייפה ומרוצה. המצב הכלכלי דוחק, ועדיינ כולמ לבושימ היטב ומטופלימ. אני יודעת שיש כאלו שנה 20 שאוהבות תינוקות, אבל כמעט להיות בהריונ ובהנקות נשמע לי מתיש. אני לא מבינה איכ עושימ את זה, אפי לו בפרטימ הקטנימ כמו לדאוג ל פרימ לשנה הבאה. בתלמוד התורה של בניי אינ השאלת פרימ, וזה מאתגר אותי כמו לנצח משחק שחמט שלעולמ לא למדתי לשחק. אז איכ תופ ימ ראש על עשרה ילדימ? אפילו ברמת הכינימ, הריבימ או שי פיק המילקי לכולמ? שלא לדבר על יוקר המחיה, שבחישוב פשוט מצריכ להר אלפ 30 וויח מינימומ שקלימ לחודש כב י , בלי מותרות, ועל זה שצריכ לקנות מיניבו כרכב פרטי. מה שמפתיע הוא שהילדימ שלה מתו קימ ומחונכימ, בלי עינ הרע. הייתי איתמ בחו פשה קצרה, והרגשתי אותמ פחות מהילדימ של חברה אחרת שיש לה רק בנ ובת שגדלימ כל אחד בחדר משלו וחושבימ שהשמש זור חת להמ מהמקומ שבו נהוג לשבת. לפחות יש לי טי עונ לאבא שלי, שבכל הריונ נחרד מחדש וביקש שזו תהיה הפעמ האחרונה, כי "כשיש הרבה ילדימ, קשה יותר להשקיע בכל אחד". אולי הוא צודק, אבל אני מכירה כמה משפחות מרובות ומאוד מושקעות. מה שבטוח זה הוא שילדימ פחות מושקעימ לא בהכרח הופכימ למוצלחימ פחות. בפני עוד שנה אנחנו עומדים שעשויה להיות מלאת אתגרימ. אינ לדעת מה צופנ יומ, ואמ ההי טוריה אכנ חוזרת, אז עומד להיות פה די שמייח, בלשונ המעטה. אני מאחלת • לעצמנו שנדע לקחת בקלות. אני מעדיפה להתמודד עם בני נוער מאשר עם תינוקות. הם דומים, בעיקר בהמהומים, אבל לפחות לא צריך לשמור עליהם בשבע עיניים )רק להיזהר שהבית לא יתפרק כשהם טורקים את הדלת( sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת