שביעי

22.08.25 | כ"ח באב תשפ"ה | 650 גיליון | 36 אתגר הישיבות הגבוהות השנתי הפרויקט שלי - לגלות כמה תל מידי שיעור א' יש בכל ישיבה בציונות הדתית - עוד בהתהוות. שמיני טימ רבימ טרמ בחרו, ויש כאלו שיבחרו בא' אלול בהתאמ לטרמפ הראשונ. ובכל זאת, ניכרת מגמה שמ פר הבחו רימ שנרשמימ לישיבות ה דר ולמכינות עלה דרמטית, בעוד ניכרת ירידה מ וימת בישיבות הגבוהות הציוניות. לע ניות דעתי מדובר במגמה זמנית, שתתייצב מיד עמ יומ המלחמה. העוצמות הרוחניות של הישיבות הגבוהות, וההבנה שהנ מפעל תורה עצומ שלמ עשה מגדל את רוב מניינ ובניינ הרבנימ, איננ נית נות לערעור. בחורי הישיבות הג בוהות היו ועודנמ שו תפימ במלחמה ושי למו מחירימ כבדימ. בקרב הישיבות היותר "צבאיות" ניכרת גמ עלייה בהרשמה, אכ כשהדור הציוני דתי רוצה לקחת חלק פעיל במל חמה, יש תמורות לככ שהמודל של הישיבות הגבוהות דורש שקיעה טוטאלית שנימ רבות ברציפות בישיבה. מבחנימ לרבנות ולדיינות כרגע אין בחודש חשוונ הקרוב. אלפי בחורימ ואברכימ לומדימ זמנ רב, חלקמ שנימ, לקראת המבחנימ - אכ המ כלל לא יודעימ מה יעלה בגורלמ. כל יומ שעו בר הוא קושי אמיתי עבורמ. מאז קבע בג"צ לפני כחודש כי מניעת נשימ מלגשת לבחינות הרבנות היא אפ ליה א ורה וח רת הצדקה, פ יקה שבה תמכו כל השופטימ פה אחד, הרבנות הראשית נמצאת בפני אתגר משמעותי, שנמצא בימימ אלו בבחינה משפטית: האמ יתקיימו המבחנימ וכיצד. האמ זה משבר זמני בלבד או שה ירוב ההלכתי של הרבנימ הראשיימ לקיומ בחי נות לנשימ, כפי שנהגו מאז ומקדמ, יוביל לככ שלא יהיו בחינות בכלל? ימימ יגידו. שאינו זמני, קיימ משבר נוסף, אצל הדיינימ הפורשימ. לפי המתבקש בחוק, דיינ מחויב לפרוש עמ הגיעו לגיל , כמו שופט. נכונ, דיינ יכול לכהנ גמ 70 לאחר פרישתו כדיינ "עמית", והוא מוע ק בשכר "על אש נמוכה" לפי השתתפות בישיבות, אכ זה לא נותנ מענה רוחני לעוצמות שיש בידיו. יפר לי ראש ישי בה חשוב שפונימ אליו דיינימ לאחר פרישתמ, ומבקשימ להגיע למ ור שיעורימ. לאחר עשרות שנימ שבהנ ע קו בהתרת עגונות, בהשכנת שלומ בית וב ידורי גיטינ, המ כעת צמאימ ללמד מתו רתמ ומני יונמ, ומתגע געימ "לדבר בלימוד" עמ בחורי הישיבות. יש רבנימ שאצלמ נוצר החיבור מראש. הדיינ הרב שלמה שושנ הקימ את ישיבת הה דר בית שאנ שנימ, וגמ 20 לפני כ עשור לאחר מינויו הוא ממשיכ להנהיג את הישי בה ביד רמה. המפגשימ שלו עמ הזוגות והתוב נות הרוחניות בבית הדינ באימ לידי ביטוי בשיח עמ התלמידימ במ כתות הישיבתיות ובשיעורימ העו קימ בזוגיות. גמ חברי בית הדינ הג דול, הרב ציונ לוז והרב משה אמ למ, מעולמ לא הפ יקו להרביצ תורה, ולפני כשנתיימ אפ יי דו את ישיבת תפארת יש ראל. לאחרונה הקימ הרב משה חביב, חבר בית הדינ בנתניה, שלוחה חדשה של ישיבת בית אל. הגעגוע להרב צת תורה לצעירי הצאנ והרצונ לבנות דור של תלמידי חכמימ מעולמ לא פ ק כנראה. "מרבית הדיינימ מלמדימ בבתי כנ ת או מו רימ שיעור בישיבה תוכ כדי עבודת הדיינות, אכ לאחר הפרישה יש רצונ גדול לחבור מחדש לעולמ התורה. מי שהרביצ תורה רוצה להמשיכ ללמד, הדבר טבוע בלב, וזוהי תכונה נפשית פנימית. עבודת הדיינות לא מייצרת את ה יפוק הרוחני המלא של להשפיע • תורה", יפר לי השבוע אחד הדיינימ. כשהדור הציוני־דתי רוצה לקחת חלק פעיל במלחמה, יש תמורות לכך שמודל הישיבות הגבוהות דורש שקיעה טוטאלית בלימוד במשך שנים רבות ברציפות דביר עמר מעבר לסטנדר בחורי ישיבות גבוהות בעזה. שילוב מאתגר בין צבא לישיבה גבוהה dvir794@gmail.com