שביעי

" רחמים ישי עם חבריו ליחידה גיבורי ישראל. משפחת לוי "הוא חלוץ במשפחה". סג"מ אלקנה לוי אבל הוא הבינ שהחיימ שלי תלויימ בו והציע לפנות אותי ברכב שלו. יצא נו לדרכ, ולראשונה הרשיתי לעצמי לצאת מהדמות של מנהל אירוע ולב כות לאחי בטלפונ. "פתאומ, באמצע הנ יעה, נפת חה עלינו אש מתוכ וואנה צבאית. בהתחלה הייתי בטוח שזה ירי תועה שלנו, דו צדדי. ישי קיבל כדור בגב ונעצר, ואני פשוט צרחתי עליו את נשמתי. אמרתי לו שאמ הוא לא נו ע, אני מחליפ אותו. בהמשכ הבנתי שעל ה וואנה היו מחבלימ, ואמ היינו נשארימ שמ עוד שנייה - כנראה לא היינו כאנ היומ". שלוש פעמימ כמעט נהרגת.  "מה שלוחמ אמור להחזיק בראש זה שיש רגע מ וימ, מזוקק, של להיות או לא להיות, שאליו מכוונימ כל ההכשרה שלו, הכבוד שהמדינה נו תנת לו והתקציבימ שמושקעימ בו. זה הרגע המזוקק של מעבר משג רה לחירומ. אני לא יכול להגיד שקיוויתי לרגע הזה, או שאני שמח ממנו, אבל כל דמות הלוחמ מתנקזת לשמ". ובכל זאת,  פגת פגיעה משמעותית ונ ראה שנגזרו עליכ חיימ אחרימ. "אני לא משתמש במילה נגזרו, ולא בחיימ אחרימ. מוכ לפציעה היה לי חשוב לומר שזה אירוע משמעותי, אולי הכי משמעותי בחיימ, אבל אני לא מוכנ לשימ עליו קלוז אפ ושמ כאנ ואילכ כל האירועימ ישרתו אותו. אנחנו אומרימ 'המחדש בטובו בכל יומ תמיד'. החיימ ממשיכימ להתחדש, ואני מתחדש יחד איתמ. "הכדור הזה שנורה לא כוּונ לרח מימ ישי, הוא כוונ לעמ ישראל, ואני במקרה הייתי שמ. זה לא נגזר עליי, אני לא הנושא. הנושא הוא עמ יש ראל, וזו זכות לקחת חלק. יש פציעה שצריכ להתמודד איתה, ואני בכלל לא מקל בה ראש, אבל זה אור אחר לגמרי. לא נגזרו ולא חיימ אחרימ, יש משימה חדשה". אתה מתע ק בנראות החיצונית  שלכ? בככ שהפנימ שלכ לא יחזרו להיות כפי שהיו? "לא. זה לא שאני מכחיש. בשבועות הראשונימ באמת עניינ אותי מה חושב מי שרואה אותי. אבל עכשיו אני ממש שלמ עמ הפציעה שלי". "אף פעם לא עזבתי" בקיצ שעבר השתחרר רחמימ ישי מאישפוז ממושכ, ומאז ה פיק לע בור שני ניתוחימ. "השיקומ מתקדמ, ובכל שלושה חודשימ אני עושה דב רימ שלא יכולתי לעשות קודמ. אבל בגדול, עברתי מלחיות לצד השיקומ ללהשתקמ לצד החיימ. המשימה המ רכזית היא החיימ ולא השיקומ. זה הווקטור המרכזי". איכ בעצמ נראה היומ יומ שלכ?  "אני זוכה לאט לאט לחזור לתל מודי - גמ לומד עמ החברותא שלי לפני הפציעה, וגמ מלמד יומ בשבוע במכינה בעכו. כרגע אנחנו עדיינ עמ רכמ אלינו. "המחבלימ הגיעו מדרומ, אז תפ נו קו הגנה שמפריד בינמ לבינ החלק הצפוני, כדי לא לאפשר להמ להת קדמ. הייתי בכריעה, ומעליי מ"ר אופיר ציוני ז"ל בעמידה. כעבור כמה דקות, אופיר קיבל שני כדורימ בינ חלקי האפוד הקרמי ונהרג. הבנתי מה קרה, אבל לא יכולתי להתע ק בזה. פשוט נעמדתי במקומו". מ פר רגעימ חלפו, ומלאכ המ וות התקרב גמ לרחמימ ישי, שנורה ו פג קליע של קלצ'ניקוב בפניו. "כל השיניימ שלי 19 הל ת העליונה ו עפו פנימה. ני יתי לה דיר נשימה ו ימנתי למי ש ביבי שאני לא מצליח לנשומ. בינתיימ, מחבל נו פ זרק רי מונ שהגיע כעשרה "מ מהברכ שלי. הצלחתי לרוצ אחורה שנייה לפני שהוא התפוצצ". ניצלת פעמיימ, ואתה פצוע. מה  עכשיו? איכ מפנימ אותכ? "אלה היו השעות הכי מבולגנות בהי טוריה של המדינה. הלכתי אחו רה בכוחות עצמי, הגעתי למרחב מוגנ ושמ פגשתי את ישי יעקובי הטַּבָּח. זו השבת הראשונה שהוא גר בחיימ שלו, בלי שעבר שומ הכשרת לוחמ, המסע של אלקנה הוא לא המסע שלי. הוא איבד שתי רגליים. זה אותו אלקנה, עם אותו כוח חיים שמופיע בצורה אחרת. כשהתעורר הוא אמר 'יצאתי להילחם בשם העם הזה, ואני אחלים עם העם הזה' 22.08.25 | שפ"ה כ"ח באב ת | 650 גיליון | 10