שביעי

ב קיימ חננ פורת ז"ל 1974 שנת יורי אח"מימ ברחבי יהודה ושומרונ, בני יונ לרתומ את דעת הקהל למענ ההתיישבות שבקושי הייתה בחיתוליה. באחת הפ עמימ הוא התלווה לרחל ינאית בנ צבי - ופרת, מחנכת, פעילה בולטת במפלגת העבודה ואלמנתו של נשיא המדינה השני יצחק בנ צבי. "המ יירו באזור הר בעל חצור", נזכר יהודה עציונ, "ולמראה עבודות הקמת מחנה צבאי מוכ היא פתאומ שאלה: 'למה שלא תקימו כאנ פלוגת עבודה? ככ פעלנו פעמ, בזמנ השל קובי גדעון, משה מילנר - לע״מ | 90 צילומים: נתי שוחט - פלאש טונ הבריטי, והקמנו יישובימ רבימ'. חננ חזר בערב, יפר לי על ההצעה ושאל אותי 'נו, מה אתה אומר?'. אמ רתי לו: את זה עוד לא ני ינו". ככ, למעשה, קמה עפרה - שחוגגת שנימ להיוו דה בתור 50 בימימ אלה היישוב הראשונ בשומרונ לאחר מל חמת ששת הימימ. מה שהחל בגבול הרי בנימינ והשומרונ עמ ארבע מש פחות שגרו במבנימ רעועימ, כמעט ללא חשמל ומימ, צמח לאחד מ 3,500 מלי ההתיישבות שבו יותר מ תושבימ. עציונ, אחד ממקימי היישוב שבו הוא מתגורר עד היומ, נולד לפני שנימ בקיבוצ עינ צורימ והתגל 73 גל עמ משפחתו גמ להרצליה, פרד חנה וגוש עציונ. לאחר מלחמת יומ הכיפורימ הצטרפ לתנועת גוש אמו נימ, אבל השורשימ ניטעו קודמ לכנ. "עוד לפני המלחמה התחברתי למנחמ פליק ובני קצובר, שאחרי קריית ארבע עבדו על הקמת אלונ מורה. המהלכ נקטע בעקבות המלחמה, אבל אחרי ההמלצה שקיבלנו מרחל ינאית, נכנ תי עמ פורת ויו י אינדור לקבלנ מוכר וביקשנו ממנו עבודה כקבלני משנה. האבא של עפרה. יהודה עציון, אז והיום 9 | 15.08.25 | כ״א באב תשפ"ה | 649 גיליון