שביעי

15.08.25 | כ״א באב תשפ"ה | 649 גיליון | 42 חיה משבת לשבת שאני "איזה מזל שומרת שבת", אמרה הבת שלי בשבת שעב רה. "אני לא מבינה איכ אפשר להמשיכ לטייל, להיות בטלפונ, ללמוד לבגרות ולא לעצור. נשמע לי יוט". היא יפרה לי שח וותה שמחה גדולה במ ע ההכנה בבני עקיבא, כשחבורה של בני נוער ישבה במ עגל ביער ושרה שירי שבת בקול גדול ביחד. מבחינתה זה הטופ של הטופ, ועולה על הרבה חוויות שבהנ רגילימ בני גילה. בתי הגדולה, חיילת בצה"ל, מתענגת על השבתות שבהנ היא בבית; האוכל, האווירה, החברימ - המ בשבילה כמו אוויר לנשימה. הבנ כבר מפזמ לעצמו שירי ליחות בערגה, ואווירת ראש השנה מפעמת בבית. דיברתי עמ חברה חוזרת בתשובה שגרה בדרומ תל אביב. אפ אחד מהילדימ שלה, , אינו שומר 25-17 בני שבת. ההורימ ממש חברמנימ ולא לח צנימ או מקפידימ, והשבתות אצלמ באווירה טובה ושמחה, אבל המ לא חיימ בקהילה. מרבית החברימ של ילדיהמ לא שומרימ שבת, וזה גרמ לי להעריכ את העובדה שאני גרה במקומ שבו ה טטו קוו ברור. לחוזרימ בתשובה טריימ עמ ילדימ אני תמיד ממליצה לחפש מקומ שבו יהיו לכל אחד מ גרת של עשייה ועוגני זמנ בשבת, כמו תנועת נוער, שיעורימ לגברימ או לנשימ, תהילימ לילדימ. בתחילת התשובה, כשגרנו במשכ כמה שנימ במקומ חילוני, הקמתי שיעור תהילימ כזה שמתקיימ שמ עד היומ. ראיתי שהשפ חיימ כהנ ממליצ לה כינ תבשיל קבוע ליומ שישי בצהריימ. הריח הזה של לפני שבת נכנ לנשמה, מנחמ ומלווה אותנו לכל החיימ. אצל נו, כשכל אחד חוזר מענייניו, מחכה לו שניצל בקערה הזהובה והפריכה, והוא וגר איזה פינה לפני ה עודה הגדולה בערב. יש לנו חברימ שאמא שלהמ מכי נה קו קו טוני אי, ומדי שישי באימ אליה כל הילדימ והנכדימ לאכול. זהו טק קבוע, ועמ השנימ הבנתי שזה מינ טריק שלה - כמו כוורת לדבורימ - כדי לדעת בוודאות שהיא רואה ומרגישה אותמ, לפחות פעמ בשבוע. אני אוהבת שבתות בבית. עכשיו, בעונת החופשות, לעולמ לא נבחר מרצוננו לעשות שבת מחוצ לבית, לא כזוג ולא כמשפחה, גמ לא במלונ. שבת בבית היא השבת האולטימ טיבית, כשיש את הר געימ של הביחד ולכל אחד יש גמ את "המרחב השבתי" שלו. במשך זמן רב לא הרגשתי שאני מפ ידה משהו כי אני שומרת, אבל השנה זה קרה כשהמשפחה שלי נפגשה באירופה עמ אחי, שהגיע מניו יורק ולא רצה לבקר בארצ. נכונ, כביכול יכול תי לנ וע, אבל בפו על ידעתי שיהיה קשה לשהות בעיירה כפרית נוצרית, בלי אוכל כשר, כשאני היחידה ששומרת. זה היה גורמ לכולנו חו ר נעימות. גמ הדעות הפוליטיות והגישה הפרוגר יבית שלהמ מאידכ והשמרנית שלי מחד, לא עוזרות לחיבור, אבל יש בי תקווה - ואני יודעת שזה לא ופ פ וק, כי האהבה תמיד מנצחת. פרשת עקב ושבת מברכינ עמ ניחוח אלול באות לשימ אותנו על המ לול, ולהזכיר לנו להתענג על הדרכ; לא לקחת הכל כמובנ מאליו, ולשמוח שז כינו להחזיק בזה, כי יש כאלה שאינ להמ מושג. אני יודעת. הייתי שמ, ואני • לא מתגעגעת. אני אוהבת שבתות בבית. לעולם לא נבחר מרצוננו לעשות שבת מחוץ לבית, לא כזוג ולא כמשפחה, גם לא במלון. בבית יש את הביחד, ולכל אחד יש גם את "המרחב השבתי" שלו sharonroter@gmail.com Freepik איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת