שביעי

15.08.25 | כ״א באב תשפ"ה | 649 גיליון | 30 . . | " ״ | גיליון מה גורם למורה להיסטוריה, מטפלת רגשית ומנהלת סטודיו לעזוב הכל ולעלות • לעמדת הדי.ג‘יי? סיפורן של הנשים הדתיות שכובשות את רחבות הריקודים משה ויסטוך , אמ לארבעה מהיישוב יקיר 39 בת שבשומרונ, מ מלת יחד עמ עמיתו תיה תופעה חדשה - צנת הדי.ג'יי הדתיות. "אני נמצאת שנה בעולמ הזה", היא משתפת, "וההחלטה ללמוד תקליט נות באה לאחר תקופה ממושכת שבה בעלי לחמ בעזה ובלבנונ וכל הבית היה עליי. הרגשתי שאני לאט לאט מתרוקנת וח רת כוח. אבל הבנתי שהמוזיקה מנחמת אותי ואת הילדימ שלי, היא מקפיצה אותי, נותנת לי אנרגיות ומשנה את האווירה. ממש ממלאת אותי מחדש". (, אמ לחמי 37) גמ אחינעמ ראובנ שה ממעונ שבדרומ הר חברונ, פנתה לעולמ הזה מ יבה דומה, בזמנ שהיא א ני מורה להי טוריה ביומ ודי.ג‘יי בלילה“, מעידה על עצמה בחיוכ רעות עדונ, ומדגישה שבינ לימודימ על ימי הביניימ ולידת הנ צרות והאי לאמ, היא מקפידה גמ להתעדכנ עמ תלמידיה על הטרנדימ המוזיקליימ החדשימ שאותמ היא מת קלטת באירועימ. ”המ מלמדימ אותי את השירימ החדשימ ואת מה שהולכ בטיקטוק. זה משאיר אותי בעניינימ, ומשמש הביטוי המדויק לפתגמ 'מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולמ'". עד לפני כמה שנימ, מי שהובילו את הצד המוזיקלי באירועימ הדתיימ היו להקות או הרכבי זמרימ. עדונ,