שביעי

צבא סער פלסנר צילומים: באדיבות המשפחה שלומי לפני נפילתו: "גם אני חושב על דברים שיכולים לקרות, אבל אל תדאגו" חודש אחרי ששכלה את בנה, משפחת שרם מאפרת מתקשה זמן קצר לפני האסון שיתפה אותו האם הינדי בחששותיה: • להתאושש "יש לי מחשבות לא טובות שתיפצע, ואז ייגמרו החיים של כולנו" בבית משפחת שרמ באפרת עדיינ לא מעכלימ את האובדנ. לפני חודש נפל מל שלומי שרמ ז"ל מפיצו בטנק בצפונ רצועת עזה, יחד עמ שניימ - מ"ר שהמ מנחמ 401 בחטיבה 52 מחבריו מגדוד ז"ל ו מל יולי פקטור ז"ל. במותו, נולד וגדל באפרת 20 שלומי, שהיה בנ לצד אחותו הגדולה מיטל ואחיו הקטנימ מתנ ולהב, ביומ שהפכ לטרגי 11 שחגג את יומ הולדתו ה בחייו. "שלומי אהב את השירות והאנשימ בשריונ", מ פר אביו, שאול שרמ. "היו לו מפקדימ משכ ממ ומעלה, והוא אפ פעמ לא התלוננ. הוא התגאה מאוד לשרת בעזה והרגיש ממש שליחות להיות שמ ו'להילחמ ברוע', כהגדרתו". הדרכ של שלומי לשירות הקרבי הייתה מפותלת. בתיכונ הוא למד במגמת ערבית, ואביו ני ה לש כנע אותו ללכת למודיעינ מתוכ הבנה שזה יפתח לו בעתיד אפשרויות תע וקה בתחומ הביטחוני. הוא פ ל את הרעיונ בגלל השירות המעורב של בנימ וב נות יחד שיש במודיעינ, ולכנ ירד גמ מאי ופ קרבי. ב ופו של דבר שלומי גוי לשריונ כמו רבו ממכינת עצמונה, הרב רעי פרצ. מעצמונה, ובהלוויה פד 17 שלומי היה הנופל ה הרב פרצ לתלמידו: "שלומי היקר, קשה לה פיד תלמיד שהיה כמו הבנ שלי. עשית הכל בענווה. נכ נ ת למכינה בצורה חזקה והתנדבת לעזור בכל דבר. בשבוע שעבר הגעת ללמוד במכינה, וכולמ אהבו אותכ. אתה אבידה ענקית לחבריכ". שבוע לפני נפילתו התקיימ חילופי הודעות מצ מרר במיוחד בינ שלומי לאמו הינדי, ששיתפה אותו בחששותיה הכבדימ: "יש לי מחשבות לא טובות שתיפצע או משהו, ואז זהו. אינ כלומ. נגמרו החיימ של כולנו פה בבית. מנ ה לחשוב טוב". תגובתו של שלומי חשפה את עומק האמונה שהייתה בו: "אתמ לא צריכימ לדאוג. אני נמצא בידיימ טובות, ברוכ השמ. לכולמ יש הרבה מחשבות על הרבה דברימ שיכולימ לקרות. גמ לי. אבל ב ופ יש אחד שמכוונ את המציאות בצורה הטובה ביותר. לא משנה מה אנשימ חושבימ". המ"מ עדיין מורדם ומונשם בשבועות שחלפו בדק האב שאול לעומק את פרטי האירוע הטרגי. בשעות הצהריימ של אותו יומ מר זוהתה חוליית מחבלימ בפאתי הכפר ג'באליה, וגמ לאחר שכטב"מ ירה לכיוונה - עדיינ זוהו כמה מח בלימ שלא חו לו. שלומי, שהיה התותחנ, היה בטנק הראשונ כשמאחוריו הטנק של ה מ"פ. לאחר ירי מק לעימ ופגז, המפקד הורה לטענ להכני פגז נו פ, ואז התרחש הפיצוצ העז בתוכ הטנק. כוויות, הצ 85% המ"מ, אפ שנפצע קשה מאוד עמ ליח לקפוצ מהטנק ולפתוח את הדלת האחורית לפני שהתמוטט. הוא עדיינ מאושפז, מורדמ ומונשמ בבית החולימ. הטענ ככל הנראה היה יכול לצאת מהטנק, אכ בחר לנ ות להציל את הנהג ונמצא הרוג לידו, בעוד שכנראה הבינ שאת שלומי כבר לא ניתנ להציל. "אנחנו עדיינ לא מעכלימ ששלומי שלנו לא ייכנ • עוד הביתה", מ כמ שאול בכאב. שלומי שרם ז"ל. אף פעם לא התלונן סמל שרם בעת שירותו בשריון אנחנו עדיין לא מעכלים ששלומי שלנו לא ייכנס עוד הביתה. הוא התגאה מאוד לשרת בעזה, והרגיש ממש שליחות להיות שם ו'להילחם ברוע', כהגדרתו 15.08.25 | באב תשפ"ה כ״א | 649 גיליון | 20