שביעי

הקץ לביזיון. קליין על רקע העבודות לבניית המעלית בדרך לכותל הבנתי ש'במקום שאין אנשים - השתדל להיות איש' ועליי להרים את הכפפה. הוציאו לי את המיץ, הרגשתי שמרמים אותי. לא היה אחד שחשב שאצליח. אבל לא הרפיתי כ שברוכ קליינ צנח מהקומה הר ביעית במעלית פגומה בניו יורק , הוא לא יכול היה לדמיינ 1994 ב שהא ונ הזה יהפוכ אותו לחלוצ המשמעותי ביותר של תחומ הנגישות שנה אחרי, 30 בישראל. היומ, יותר מ הוא עומד ל יימ את "מעלונ ברוכ" - המעלית שתחבר בינ הרובע היהודי 143 לכותל המערבי ות יימ עידנ של מדרגות שהפרידו בינ יהודימ לבינ המ קומ הקדוש ביותר להמ. , נולד בהונגריה 76 קליינ, בנ להורימ ניצולי שואה. "בבית שרר עוני גדול", הוא מ פר. זה לא מנע ממנו להתגיי לנח"ל החרדי בקי בוצ קוממיות שבנגב. במלחמת ששת הימימ מצא את עצמו בתל קציר ליד הכנרת, כשלידו נפצע באורח קשה פנח ולרשטיינ, לימימ ראש מועצת בנימינ. "הייתי בטוח שפנח נהרג, אבל ברוכ השמ הוא נותר בחיימ". אחרי השחרור עבר קליינ לארה"ב, עבד כחשמלאי ואחר ככ פיתח ע ק פאות משגשג. עד לאותו יומ גורלי . "במהלכ העבודות בבניינ 1994 ב הגדול שקניתי עבור הע ק, נכנ תי למעלית שהותקנה בצורה לא טובה, ופתאומ מצאתי את עצמי צונח מגובה ארבע קומות", הוא מתאר. "כוחות ההצלה הרבימ שזרמו למקומ ביצעו בי החייאה. נפצעתי באורח אנוש, והרופאימ היו מאד פ ימיימ". במשכ שלוש שנימ טופל קליינ בחמישה מבתי החולימ היוקרתיימ עלה לישראל 1999 בארה"ב, וב והשתקע בירושלימ. "שמח וטוב לב על שזכיתי לחזור ולהתגורר בארצ הקודש, ועוד במרחק כה קטנ מש ריד בית מקדשנו, הלכתי להתפלל. לתדהמתי, נתקלתי במדרגות הרבות שמפרידות בינ הרובע לרחבת הכותל. "עזבו נכימ, אלה לא רק המ. ראיתי נשימ עמ עגלות, ילדימ וקשישימ שמתקשימ לרדת ולעלות בגרמ המד רגות. מיד עלתה בי התחושה ששרדתי את הנפילה כדי לבנות מעלית שמו בילה למקומ הקדוש ביותר. זאת הייתה מעינ הארה של שליחות על ככ שקיבלתי את חיי בנ . קלטתי שזה ביזיונ שהמקומ הכי קדוש ולהבדיל הכי מתויר בישראל איננו מונגש. זה לא יעלה על הדעת". מפגש עמ יו"ר ועד הרובע דאז, הרב שמואל יצחקי, חיזק את החשש: אינ יוזמה לפיתוח נגישות. "הבנ תי ש'במקומ שאינ אנשימ - השתדל להיות איש' ועליי להרימ את הכפפה. הלכתי להמונ פגישות עמ עיריית ירושלימ. הוציאו לי את המיצ, אבל ב ופו של דבר, ולאחר הרבה מאד מיליונ שקלימ 4 עבודה והשקעה של מכי י, דברימ התחילו לזוז". הדרכ הייתה רצופה מכשולימ. "כשהתחלתי לגבש את הרעיונ לא מצאתי אדמ אחד - מהאיש ברחוב ועד עורכי דינ הגדולימ במדינה - שלא יגיד לי שלא אצליח. רב גדול ברובע אמר לי 'אני יודע איכ זה עובד פה, אני מבקש ממכ, עזוב'. אבל עני תי שלא ארפה". להשקעה הפרטית שלו התוו פו מיליונ שקלימ שהקצתה הממשלה 30 להשלמת הפרויקט, אכ זה היה רק הפרומו לקשיימ הבירוקרטיימ שאר בו מעבר לפינה: "הרגשתי לא פעמ שמרמימ אותי. מאשרימ, ואז מ ייגימ. באחת הפגישות שאלה אותי פקידה בעירייה כמה שוחד שילמתי. הייתי בהלמ, לא האמנתי שזה אמיתי". פרויקטימ שכאלה לא אמורימ  להיעשות על ידי המדינה? "בכל מדינה נורמלית, הרשויות אמורות להנגיש את האתרימ הח שובימ. להבדיל אלפ אלפי הבדלות, נראה לכ שאנשימ פרטיימ היו מנגי שימ את הוותיקנ או את האבנ השחורה במכה? כל מדינה צריכה לדאוג להנ גשה, ובטח זו שיש בה את המקומ הכי קדוש בעולמ". לא התייאשת בשומ שלב?  "לא. אני בטוח שלא לחינמ הק דוש ברוכ הוא החזיר אותי לעולמ. זה הפכ למשימת חיי, ל'בייבי' שלי. לאחרונה פגש אותי יהודי שגר ברובע היהודי והוא ממש בכה כשאמר לי: , והיומ אני בנ 40 'הגעתי לכאנ בגיל וזה קשה. פעמ הייתי הולכ לכותל 90 מדי יומ, וכעת רק פעמ בשבוע'. זה פשע, פשוט פשע. יש אנשימ מבוגרימ ש יפרו לי שהמ רוצימ להגיע לכותל לפני שימותו, ולא יכולימ". "המתנה שלי לעם ישראל" במ ע הממושכ והמפותל היו גמ רג עימ מרגשימ: במהלכ העבודות התגלו ממצאימ ארכיאולוגיימ מרתקימ, כמו מקווה מקורה שנחצב במצוק לצד מגו רי הכהנימ, אמת מימ מימי בית שני, בור מימ עמ עשרות ירי בישול וב ריכה שנבנתה על ידי הלגיונ העשירי. אתה מתכוונ להמשיכ בפרויקטימ  ציבוריימ נו פימ? "בוודאי. לקחתי על עצמי ל ייע בשילוט ובהכוונה בעיר העתיקה, בע זרת מפות וחיצימ, לאחר שראיתי שא נשימ מתבלבלימ ב מטאות היפות". שנות עבודה, הפרויקט 20 אחרי כ יושלמ בשנה הקרובה. "זו המתנה הכי גדולה שאני יכול לתת לעמ ישראל", מ כמ קליינ, ומבקש להעביר מ ר: "מגבלה היא רק בראש. כל עוד אנחנו חיימ, א ור לנו לפחד ולוותר, בעיקר לא לעצמנו. גמ כשנחשונ נכנ למימ, הוא שמע מ ביבו זעקות שלא ייכנ . אז תיכנ ו למימ, תהיו נחשונימ ואל תקשיבו לזעקות. תפעלו בהתמדה, • תעזו ותגיעו". 39 | 08.08.25 | י"ד באב תשפ"ה | 648 גיליון