שביעי

ארנון סגל צילום: שרון גבאי שגיא אברהמוף 90 צילומים: יונתן זינדל, פלאש "לא היינו צריכים לפרוץ את הגדרות בכפר מימון, אלא לנצח בדרך אחרת" • פנחס ולרשטיין וארנון סגל השתתפו בצעדת הענק בכפר מימון האחד, מראשי מועצת יש"ע, החליט לא לשבור את הכלים - והשני שנים אחרי, שניהם עדיין נושאים את הכאב 20 • היה שם כמפגין כפר מימונ היה לרגע השיא הרגשי של המאבק נגד ההתנתקות. עשרות אלפי אנשימ צעדו ביומ ובלילה במטרה לעצור את הגירוש, ונעצרו מול כו חות הביטחונ בחיצ מלי וכואב. שמ, בתוכ היישוב הקטנ, נולדה תודעה של מחאה עמוקה, יהודית וד מוקרטית שלא תישכח. פנח ולרשטיינ וארנונ גל היו שמ, בצעדת הענק. האחד, מראשי מועצת יש"ע שקיבל את ההחלטה לא לפרוצ את הגדרות ולצעוד לכיוונ הגוש; והשני, כמפגינ שביחד עמ חבריו לא הבינ את התנהלותה שנימ אחרי, המ עדיינ נושאימ 20 , של ההנהגה. כיומ איתמ את הזיכרונ הכואב. "אני לא חושב שהיה צריכ לפרוצ את הגדרות, אלא לנצח בדרכ אחרת", טוענ גל. "מה שהיה צריכ זה פשוט להגיד לציבור את האמת מראש. בדיעבד, אנחנו מבינימ שההנהגה תיכננה מראש להתקפל. היא פשוט לא אמרה את זה לציבור, ויצרה אכזבה עצומה. ק"מ עמ עגלולימ מלאי 8 "אנשימ הלכו ילדימ, בלילה, בחושכ מוחלט, מנתיבות לכפר מימונ. המ היו מוכנימ לעשות הכל. רבבות בני אדמ היו מוכנימ לעשות כל דבר כדי להציל את גוש קטיפ". לדבריו, הא טרטגיה הנכונה הייתה להע יק את צה"ל ולרתקו למקומ: "היו אומרימ לציבור 'אנחנו לא מתכוונימ לפרוצ את הגדרות, ולא ללכת מכות עמ חיילי צה"ל כי אנחנו אוהבימ אותמ, אבל אנחנו מרכזימ כאנ כוח מדי יומ, ונחזיק מעמד כמה זמנ שנצטרכ כדי למנוע את הגירוש'. ככה היינו שו חקימ את הכוחות שהיו אמורימ לבצע את הגירוש, ומונעימ אותו". לדברי גל, הנהגת המתיישבימ הייתה יכולה לשאוב השראה מאוקראינה. "כמה חודשימ לפני כנ הייתה שמ 'המהפכה הכתומה', שבמ גרתה הטילו ימימ על הפרלמנט, וזה ה פיק. אותו 17 מצור במשכ דבר היה צריכ לעשות כאנ. היו שוחקימ לאט לאט את הכוחות. מי שעייפ היה יכול ללכת הביתה, להתקלח, להתחדש בכוחות ולחזור. בתור המונימ לא היה אפשר להיכנ ולצאת, אבל כיחידימ זה היה אפשרי". לדבריו, א טרטגיה כזו הייתה יכולה להוביל להת פטרויות: "אחרי שבוע שבועיימ שהיינו נשארימ שמ, פתאומ כל מיני שרימ פחדנימ כמו בנימינ נתניהו היו תופ ימ אומצ ומתפטרימ. היה נוצר גל, שבעקבותיו ההתנתקות הייתה מ וכלת בכלימ דמוקרטיימ". חלוץ השווה עצמו לטיטוס ולרשטיינ היה ממנהיגי המחאה שהחליטו להימנע מצעידה לעבר הגוש. "כמי שהיה שמ והיה שותפ לקבלת ההחלטה, אני לא חוזר בי כהוא זה", מבהיר היו"ר המיתולוגי של מועצת מטה בנימינ ואחד מרא שי גוש אמונימ. "לצערי, לא עירבנו מ פיק את הציבור בעניינ. היינו צריכימ לה ביר יותר מה היו השיקולימ שלנו. היה ברור לנו שיש כוונה לגרומ לקרע בעמ, לא ברמה של שפיכות דמימ, אבל בהחלט הייתה מו טיבציה גדולה לדבר. ידענו בדיוק מה הנחיות שנתנ המפגינים בכפר מימון. נתק בין ההנהגה לציבור היה צריך להגיד לציבור את האמת מראש. בדיעבד, אנחנו מבינים שההנהגה תיכננה מראש להתקפל. היא פשוט לא אמרה את זה, ויצרה אכזבה עצומה 01.08.25 | ז' באב תשפ"ה | 647 גיליון | 20