שביעי

35 | 25.05.25 | כ"ט בתמוז תשפ"ה | 646 גיליון "לא יכול היה לשתף את המשפחה". בר־שיין עם החייל שפגש במוצב, לאחר הטרגדיה "מנסים לחבר מחדש". הרב עבדיאל לי לצאת מהבית'. "אנחנו לא שופטימ את המשפחות, כי אנחנו מבינימ את המורכבות הג דולה. גמ הנ משלמות מחיר בעולמ השידוכימ והפרנ ה, אבל זה מצריכ מאיתנו ליצור מענה לאותמ בחורימ". בעמותה הקימו עבור חיילי הגדוד 200 דירות, עמ יותר מ 22 מערכ של מיטות על שממ של לוחמימ שנפלו. "המענה שלנו הוא לא רק מיטה חמה או אוכל במקרר, אלא הווי שלמ של רווחה, ליווי רוחני, פעילויות, הגעה לטק ימ ובעיקר תחושת שייכות ובית. אנחנו מלווימ את החיילימ במ צבימ המורכבימ והרגישימ ביותר", מ ביר הרב עבדיאל. מצבימ מורכבימ פירושמ, לעי תימ קרובות, טרגדיות שבהנ חיילימ בודדימ נפצעימ או נופלימ בעת מילוי תפקידמ. "אחרי כל האתג רימ הקהילתיימ והמגזריימ, ההורימ אוהבימ את הילדימ שלהמ - חרדימ או לא, מתגיי ימ או לא. בא ונות המ בדרכ כלל נכנ ימ חזרה לתמונה, אבל לא תמיד. "התפי ה שלנו היא שאנחנו לא תחליפ למשפחה. אנחנו מעודדימ ומ נ ימ ליצור חיבור מחודש בינ המת גיי ימ למשפחות. אגב, ניתוק הקשר מתבטא לרוב רק באי מגורימ עמ ההורימ, בעוד קשרימ טלפוניימ או מפגשימ מתקיימימ. אחרי השחרור, רוב החיילימ הבודדימ חוזרימ להיות חלק מהמשפחה, אבל קרה גמ שאנחנו אלה שליווינו אותמ לחופה". "הייתי שם. חוויתי בדידות" יש הבדל מהותי בינ המתגיי ימ החרדימ לחיילימ הבודדימ שמשפ חותיהמ תומכות בהמ מרחוק, משומ שנשארו בחו"ל. רנ )מיל'( ארי שנימ, 11 בר שיינ עלה ארצה לפני בלבד, ולאחר לימודימ 17 כשהיה בנ בישיבת הר עציונ התגיי לחטיבת גבעתי. "גדלתי בבית דתי וציוני, למדתי בבית פר דתי והייתי גמ בבני עקי בא. בכיתה י' הגעתי לכאנ, לתוכנית קיצ ששילבה לימוד תורה וכדור ל, והתאהבתי במקומ. כשחזרתי, אמר תי להורימ שקליבלנד זה נחמד והכל, אבל ישראל היא הבית שלי". גמ כיומ, כשהוא מילואימניק נשוי ואב לשתי בנות, בר שיינ לא שוכח את הקשיימ שעיממ התמודד, ומ גיי את ני יונו גמ לתפקידו כמ נהל תוכנית הליווי לחיילימ בודדימ דתיימ במ גרת ארגונ צל"ש – צבא לשמ שמיימ. "אני מכיר מקרוב את הקשיימ. הייתי שמ", הוא אומר, "זו תחושת בדידות שמציבה אתג רימ - במיוחד כשאינ מישהו מהמ שפחה שאתה יכול לשתפ אותו במה שעובר עליכ באימונימ או בפעילות המבצעית וזה התחדד מאוד במלחמה האחרונה". ביומ התקרית שבה נפלו לוחמי נצח יהודה ברצועה, בר שיינ ביקר במוצב הגדוד ושמע מהלוחמימ את אשר עברו. "ישבתי עמ אחד החיילימ בש"ג, חייל בודד שאני מלווה, והוא יפר לי איכ כל הלילה הוא ירה מר גמות בני יונ לחלצ את חבריו. ני יתי לה ביר לו שהמ נפלו על קידוש השמ ולמענ ההגנה על עמ ישראל, שמחבק את הלוחמימ. הוא כתב לי אחר ככ שזה נתנ לו מוטיבציה ועזר לו לה תמודד. הוא לא יכול היה לשתפ בזה את המשפחה שלו". חיילימ בודדימ, 75 בר שיינ מלווה המענה שלנו הוא לא רק מיטה חמה או אוכל במקרר, אלא הווי שלם של רווחה, ליווי רוחני, פעילויות, הגעה לטקסים ובעיקר תחושת שייכות ובית. אנחנו מלווים את החיילים במצבים המורכבים והרגישים ביותר ולדבריו מ פרמ של הצעירימ שעו לימ כדי להתגיי נמצא במגמת עלייה בעקבות המלחמה. לדבריו, "המלח מה הממושכת מצטרפת לקשיי שפה, פערי תרבות ובדידות, והצוות שלי בצל"ש מנ ה להיות למשפחה עבור החיילימ האלה. חייל בודד חייב להיות אדמ אמיצ, ערכי, מלא באידיאלימ ובאהבה לעמ ולארצ. מדובר בצעירימ נחושימ ומעוררי השראה". גמ הרב עבדיאל מצביע על השפ מהחיילימ 70% , עת המלחמה: "בעבר בנצח יהודה היו חיילימ בודדימ, וכיומ בלבד. 20% ל 15% שיעורמ נע בינ יותר ויותר משפחות מגיעות לימי ההורימ שאנחנו מארגנימ. ההורימ מבינימ שהילדימ שלהמ עו קימ בד ברימ חשובימ, וגמ יודעימ שהבנימ עלולימ לחלילה להיפגע, והמשמעות המשפחתית ברורה להמ. ראוי להע ריכ את המתגיי ימ החרדימ, שעושימ זאת לא מכורח החוק או בגלל חינוכ מהבית, אלא מתוכ בחירה פנימית • עמוקה".