שביעי

"לעולמ לא אשכח את מה שחוויתי בארה"ב", מתאר א'. "ממש פחדתי לדבר שמ עברית. חשנו עוינות גדולה, ובקרונ לידנו ברכבת התחתית צעיר ערבי תקפ אישה יהודייה רק בגלל שדיברה עברית. זו הייתה תחושה קשה מאוד, אבל היא עזרה לי להבינ מי אני ואיפה אני צריכ להיות. הפ נמתי שכל העולמ נגדנו, ושאני רוצה להתגיי ולשמור על המדי נה שלי. אני רוצה לחזור הביתה". חודש וחצי אחרי שארזו וט ו, שבו א' ומשפחתו על עקבותיהמ. כעבור זמנ קצר הוא התגיי לג דוד קדמ, שמתמחה בחילוצ מא תרי הר וממבנימ שנפגעו. את הכשרתו כלוחמ ומחלצ הוא יימ ב מוכ לפתיחת המערכה מול האיראנימ. "תפ נו כוננות באזור תל אביב, וכבר יממה לאחר תחילת המבצע הוק פצנו לשכונה שהיו בה נפילות. היו שמ המונ הר , זכוכיות שבורות, אנשימ צורחימ, ילדימ בוכימ, צפירות, יר נות, כוחות רבימ ובעיקר בלאגנ גדול. אתה נמצא שמ, ומרגיש שאתה יכול להיבלע לתוכ המציאות הזאת". מטרתמ של א' וחבריו הייתה ל רוק כל בניינ, קומה וחדר כדי לוודא שאפ אחד לא נותר לכוד מתחת להרי ות. בשלב מ וימ המ קיבלו מודיעינ על משפחות שנתקעו בקומות העליונות של אחד המבנימ. "עלינו לקומה , עמ ציוד לחימה מלא ותיקימ 18 ה כבדימ שבתוכמ היו מכשירי פריצה. באותו הזמנ לא חשבנו על המשקל, היינו נעולי מטרה להגיע לכולמ, ובאמת חילצנו את כל הדיירימ". ברגע אחד קיבל הביטוי "לשמור על הבית" משמעות כפולה ומיוחדת מבחינתו של א'. זה קרה כשהשקיפ מהחלונ באחד הבניינימ הפגועימ, וראה משמ את ביתו. "הבנתי שאירע פה נ , כי הטיל היה יכול בקלות לי פול על הבית והמשפחה שלי. זה היה קשה, וגמ משמעותי. אני לא מצטער על ההחלטה לחזור. ב ופ, זה הבית שלי, ובשומ מקומ בעולמ לא ארגיש בטוח כמו בארצ". סחוט ממים, ואז מזיעה גמ קמ"א )מיל'( ת', מפקד ההנד ה של פיקוד העורפ, חווה 923 בגדוד תחושות דומות. כמי שנולד, גדל וחי עד היומ בבאר שבע, היה זה אכ טבעי מבחינתו לקפוצ לזירות בבירת הנגב. , הוא מהנד בניינ, חוקר 31 ת', בנ באוניבר יטת בנ גוריונ בעיר ודוק טורנט בתחומ. תפקידו במילואימ הוא להגיע לזירות א ונ, לבחונ במהירות את השטח ולאשר לכוחות החילוצ וההצלה להתחיל במלאכתמ, תוכ מתנ אזהרות והתראות בטיחותיות. בהמשכ הוא אמור להצטרפ לכוחות המחל צימ, ולתרומ מהידע המקצועי שלו כדי לייעל את הליכ החילוצ. לפיקוד העורפ הוא התנדב לפני כחמש שנימ, אחרי שירות דיר כלוחמ בגולני. עד כה לקח חלק רק באימונימ, וימי המלחמה מול איראנ היו לו לטבילת אש ראשונה. "ואיזו טבילת אש זו הייתה", אומר ת' בחיוכ. "כבר בליל התקיפה שלנו התייצבתי על מדימ. זאת הפעמ הראשונה שבא מת פחדתי מאזעקות. בדרכ כלל אני בממ"ד, מוגנ עמ אשתי והילדה, ופ תאומ - אמ יש אירוע - אני צריכ לצאת החוצה". "חצי שעה לאתר את מוקד הנפילה". ד"ר ד' בזירה ברחובות אתר נפילת טיל איראני בראשל"צ כבר בליל התקיפה שלנו התייצבתי על מדים. זאת הפעם הראשונה שבאמת פחדתי מאזעקות. בדרך כלל אני בממ"ד, מוגן עם אשתי והילדה, ופתאום - אם יש אירוע - אני צריך לצאת החוצה 18.07.25 | כ"ב בתמוז תשפ"ה | 645 גיליון | 10