שביעי

11.07.25 | ט"ו בתמוז תשפ"ה | 644 גיליון | 38 מסך עשן קרה לי "אסון" השבוע, כשברגע של חולשה הרשיתי לבנ שלי לקחת לי את ה לולרי והוא הפיל אותו לא לה. הוא היה כל ככ מבועת, שהוא רק עמד וה תכל עליו צולל למצולות. מזל שזה היה לפני השי מוש, ולא אחרי... עד שהגעתי להציל אותו, הטלפונ כבר טבע ומת, וגמ אני שקלתי לצלול יחד איתו. אבל התעשתי, נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי: שרונ, אל תי בהלי, יש עוד תקווה, זה לא ופ העולמ. טעיתי. שוב הוכחתי לעצמי שאני אופטימית ח רת תקנה. הרגשתי כאילו לקחו לי חלק מהמוח, פלו אחד מה גפיימ. עזבו את המובנ מאליו - אנשי הקשר, הודעות ותכתובות של שנימ בווט אפ שהת קמצנתי לגבות בתש לומ )השמ, תציל אותי מהנאמנות לאייפונ(. פתאומ קלטתי שאני לא מצליחה לבצע פעולות פשוטות של היומיומ, לא רק בעולמ הוויר טואלי אלא ממש במציאות. למשל, לה זמינ מקומ לפילאטי מכשירימ באפלי קציה, או לקבוע תור לילד בקופת חו לימ, לשלמ למתנת ופ שנה בפייבוק , לשגע את הצ'אט ג'יפיטי, או אפילו לשלמ בתחנת הדלק או להפעיל ווייז. הכי גרוע היה שלא יכולתי להפעיל את הרובוט השואב שוטפ - הרכש החדש במשפחה, זה שכולמ מקנאימ בו כי הוא קיבל את המקומ המקומ הראשונ בלבי )תעשו חצי ממה שהוא עושה בלי להתלוננ, ואז נדבר(. ישבתי על ה פה, בהיתי ברצפה המלוכלכת והלב נשבר בקרבי. אבל יותר מכל חרה לי שנתתי לעצמי ליפול ככה בשבי. ידעתי שה מכשיר הקטנ הזה שולט בי, אבל עד שהוא נעלמ - לא הבנתי באמת כמה. לפתח את הח אני משתדלת שיבה העצמאית. בודקת, חוקרת, לא מקבלת הכל כמובנ מאליו. חשוב לי לקחת את גורלי בידיי. אני לא בולעת בלי מלח כל קונ פציה, ומי שמכיר אותי יודע שאני אפי לו אוהבת לקרוא תיגר על כל הנחה והוראה ממ דית. אפילו הפ קתי לעשנ כדי לא להיות תלויה באמצ עימ שישלטו על הזמנ, הממונ והבריאות שלי. אנשימ אומרימ שי בוא יומ והבינה המ לאכותית תשלוט בנו. אפילו הבינה עצמה אומרת את זה כששואלימ אותה. אבל חברימו , אני הבנתי שהיומ הזה כבר כאנ. זו לא הבינה, זה המכשיר הזה שיש לכולנו ביד כל היומ, או שבעצמ אנחנו בידיו. בלית ברירה, וכמה שעות אחרי, הייתי כבר עמ מכשיר חדש צמוד שאני לא משאילה לאפ אחד, גמ לא בעד שלומ עולמי. אני לא בטוחה שיש בי אפילו רצונ, יכולת או דרכ להתנגד לזה. אפילו חרדימ עמ טלפונ טיפש מחזיקימ גמ טאבלט כדי לת קשר. ואולי זו דרכו של עולמ? כמו אוכל, שינה וכל שאר הצרכימ הב י יימ של האדמ? אמ כנ, נפלנו חזק ותודו שאתמ בכלל לא שולטימ בחיימ שלכמ. משותקימ. כבר שנימ מנותקימ. תודו שנפלנו חזק... אפשר רק לקוות שהכל זה חלק מה תוכנית האלוקית, ושבאמת ב ופ יהיה טוב, תראו שיהיה טוב, גמ מתוכ החושכ • יידלק האור )של המ כ(. אנשים אומרים שיבוא יום והבינה המלאכותית תשלוט בנו. אפילו היא עצמה לא מסתירה. אבל הבנתי שהיום הזה כבר כאן. זו לא הבינה, זה המכשיר הזה שיש לכולנו ביד כל היום, או שבעצם אנחנו בידיו sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת