שביעי

27.06.25 | א' בתמוז תשפ"ה | 642 גיליון | 32 כי הם חיינו של הת בעיצומן קיפות באיראנ, התעורר דיונ וער בלב עולמ הישיבות הציוני דתי ששלח אלפימ מתלמי דיו למלחמה: האמ ניתנ וראוי לקיימ לימודימ לבחורי הישיבות שטרמ התגיי ו או נקראו למילואימ? הכל החל כשהאגפ למו דות תורניימ במ שרד החינוכ הפיצ הודעה כללית לישיבות הציוניות והחרדיות, ולפיה אינ לקיימ לימו דימ עקב הנחיות פיקוד העורפ. מיד לאחר פר ומ ההודעה עלו שא לות רבות מצד ראשי ומנהלי ישיבות הה דר והגבוהות, שטענו כי המציאות בשטח מורכ בת בהרבה. בינ השאלות שעלו: מה דינמ של תלמידי חו"ל, שאינ להמ לאנ לחזור? תלמידימ מבו גרימ, שהפנימייה היא ביתמ? חיילימ במ לול של"ת, המעוניינימ להישאר כדי לשמש כוח כוננות? ומה לגבי תל מידימ שמ וכנ עבורמ לנ וע הביתה? במהלכ שיח עמ הנה לת האגפ, התברר כי ההנחיה שנשלחה הייתה כללית בלבד, ולא נועדה ל גור את הדלת בפני שיקול דעת פרטני. הובהר שהנחיות פיקוד העורפ באתר הרשמי איננ או רות שהייה בפנימייה אמ יש מיגונ תקני, ושאינ אי ור גורפ על לימודימ בפועל - אלא על התקה לות ועל שהייה במקומות ללא מיגונ. לפיככ, מו דות נקראו להפעיל שיקול דעת: האמ נכונ להחזיר תלמידימ הביתה או להשאירמ במקומ, תוכ הקפדה על הנחיות הבטיחות, ובעיקר - לא לאפשר שהייה בפנימייה ללא מרחב מוגנ זמינ. בשל ככ, ישיבת אבינועמ מאביתר עברה ללמוד במרחב המוגנ של הישיבה התיכו נית באלונ מורה, וישיבת הה דר נופ הג ליל עברה ללמוד בבניינ ממוגנ עמ מקלט. יחד עמ זאת, ישיבות כמו בני דוד בעלי ודרכ חיימ בקריית גת החליטו לפזר את תלמידיהנ, כמו גמ בישיבת רמת גנ - השוכנת בלב אזור ירי הטי לימ. חלק מהישיבות, כמו אורות שאול וקרני שומרונ, עברו למתכונת של לי מוד מרחוק באמצעות זומ, כדי לאפשר המשכ לימוד תורה. והיו גמ פתרונות ביניימ: בישיבת אול גה הודיעו כי מי שכבר נמצא בישיבה יישאר, אכ מי שיצא לשבת או טרמ חזר - לא ישוב בשלב זה. התקיפה למחרת ההי טורית של ארה"ב ראינו מעגלי ריקוד בבתי הכנ ת ובישיבות כמו שעלבימ, כרמ ביבנה, מרכז הרב, רועה ישראל ובת ימ. כדאי לשימ לב לדיונ התורני המרתק ביב השאלה כיצד יש להודות להשמ על הש מדת הכורימ הגרעיניימ וחי ול חלק ניכר מהטי לימ הבלי טיימ ותשתיות האויב באיראנ. במצפה נטופה קראו הלל בתפילת ותיקינ, בעתניאל קראו "רק" חצי הלל בלי ברכה, והרב חנניה רכל בירכ ברמת השרונ "הטוב והמיטיב". בפר ו מימ שיצאו מטעמ הרב שמואל אליהו )צפת( והרב אחיה בנ פזי )עפרה( המ הדגישו כי יש לברכ "הטוב והמי טיב" ולומר "מזמור לתודה". הרב אברהמ יצחק שוורצ ה תפק בהוראה לבני קריית ארבע לומר "מזמור לתודה". הרב אליהו הורה לא לומר תחנונ, ואילו הרב דב ליאור הורה לומר תחנונ רגיל. הרב אבינדב אבוקרט הדגיש כי אמירת התחנונ היא כדי להרבות רחמימ, וכעת הוא מצפה להחלטת הרבנות הראשית לאחר המלח מה - לקביעת יומ הלל והודאה. ככ או ככ, ובלי קשר לעתיד גורל הפ קת האש - טרמ ראינו פו ק שהורה לרבימ לומר הלל, בוודאי לא לדורות. "אינ להיכנ לאופוריה של הניצחונ, כי אתגרימ רבימ מאוד לפנינו", יכמ הרב • יעקב מדנ, ראש ישיבת הר עציונ. עולם הישיבות הוצף בלא מעט שאלות לאור המלחמה וסיכוניה: מה דינם של תלמידי חו"ל? תלמידים שהפנימייה היא ביתם? חיילים במסלול של"ת, המעוניינים להישאר כדי לשמש כוח כוננות? דביר עמר מעבר לסטנדר שיעור בממ"ד בישיבת אור עציון עם ראש הישיבה הרב שמעון לפיד dvir794@gmail.com