שביעי

13.06.25 | י"ז בסיון תשפ"ה | 641 גיליון | 40 שורו, הביטו וראו סרטון ישן נושן מארכיונ רשות השידור התגלגל אליי השבוע וריגש אותי. הוא נמשכ דקה, וראו בו את אב רהמ הרצפלד שר בדב קות עצומה את "שורו, הביטו וראו". ובכנ, אמ השמ אב רהמ הרצפלד לא אומר לכמ משהו, אז תנו לי ל פר לכמ שהאיש הזה, ,1973 שנפטר בשנת כונה "אבי ההתיישבות". הוא הגיע לכאנ בעלייה השנייה, ובמהירות נשא בעול האדמה הארציש ראלית ובעול הציבור, כשנרתמ למשימות רבות - החל מ יוע לנ זקקימ במלחמת העולמ הראשונה, ועד לעזרה לחברי המחתרות. אלא שעיקר גדולתו של האיש נודע בככ שבמ גרת מפעלימ שונימ שבהמ היה חבר )המרכז החקלאי, הה תדרות( פעל ללא הפ קה לקידומ ההתיישבות, הגיע לטק י הקמת יישובימ ונשא נאומימ חוצבי להבות. אחד השירימ המ זוהימ ביותר עמ ההתיישבות העובדת הוא אותו "שורו, הביטו וראו", שנכתב 30 על ידי המשורר זלמנ חנ בשנות ה המאוחרות של המאה הקודמת, עת עשה את דרכו לטק עליית מושב בית יו פ. הרצפלד היה שמ בטק , כשחנ לימד את הקהל את השיר בפעמ הראשונה, ואימצ אותו בחומ; בטק ימ הבאימ שבהמ הש תתפ, גמ הוא שר ולימד את הנוכחימ. עמ תומ מלחמת ששת הימימ וחזרתנו למרחבי ארצ אבותינו, כתב הרצפלד )איש מפא"י!( דברימ ברורימ ונכוחימ שכנראה נוכל להזדהות איתמ גמ היומ: "נו פו לנו שטחימ עצומימ שהיו מקומ מח ה למרצחימ ולזורעי מוות בדרכימ. כל שממה הינה מרחב מחיה למתנקש ו מ מוות לנו, וכל יישוב מוקמ - תרי )מגנ( הוא בפניו! "אמת זו, שאותה למדנו מנ יוננו ברחבי הארצ, בעינה עומדת, כאז כנ היומ! עתה כימי חומה ומגדל, ימי תל עמל וחניתה. ההבדל הוא רק בככ שאז היינו צריכימ לעשות זאת מאחורי גבמ של השליטימ, והיומ השליטה היא בי דינו. על אפ ה ייגימ המדיניימ, חייבימ אנחנו לשוב ולעשות. כל מעשה של התנ חלות חדשה, כמוהו כהמשכ טבעי למעשי ההתיישבות דאז". כשקראתי את המילימ המדהימות האלו, לא יכולתי שלא לחשוב על הימימ האלה. לא יכולתי שלא לחשוב על השיר "שורו, הביטו וראו", שהפכ להמנונ של מכינות וישיבות רבות; על בני הנוער האוחזימ ב פר התורה ביד אחת, ובמחרשה וגמ בנשק ביד הש נייה; על מפעל החוות המדהימ שתופ את מרחבי יהודה, בנימינ, בקעת הירדנ והשומרונ. אי אפשר שלא לה תייח לעובדה שהמפ על, שבמשכ שנימ היה צריכ להיות בה תר מהמו דות, הפכ להיות מפעל שאותו מקדמת יישובימ 22) הממשלה שהוכרזו ביו"ש רק בעת האחרונה( בריש גלי, בעוז וגאונ. ואמ יגידו אנשימ: "אנחנו בשעת מלח מה, איכ אפשר לש מוח בדברימ הללו?", אשלח אותמ לראות את המקומות הר בימ שנקראו על שמות הגיבורימ שנ פלו, ושהייתה זו צוואתמ )דוגמת רנ הראל שרביט, מ"ר יהודה יהלומ ודוד ליבי ז"ל, ועוד רבימ וטובימ( ליישב את מרחבי הארצ הטובה - ודווקא מתוכ "וכאשר יענו אותו, כנ ירבה וכנ יפרוצ". דווקא מתוכ החורבנ שני ו )ומנ ימ( אויבינו להמיט עלינו, אנחנו צומחימ וג דלימ, בדרכ אל הניצחונ. יָד, מַכּוֹש, טוּ רִיָּה וְקִלְשוֹנ, הִתְלַכְּדוּ בּ ְִעָרָה, וְנַדְלִיקָה • שוּב, שוּב אֶת הָאַדָמָה, בְּשַלְהֶבֶת יְרֻקָּה. "אמת זו, שאותה למדנו מנסיוננו ברחבי הארץ, בעינה עומדת, כאז כן היום! עתה כימי חומה ומגדל, על אף הסייגים המדיניים, חייבים אנחנו לשוב ולעשות" אביתר ליכטמן בשבילי הארץ 054-7728242 לתגובות בווטסאפ צילום מסך