שביעי

06.06.25 | י' בסיון תשפ"ה | 640 גיליון | 12 ל א מזמנ", נזכרת אירי חיימ בשלב ה מולטוק, ”ראיינ אותי עיתונאי מכלי תקשורת חרדי. ב יומ הוא התנצל ואמר שבכתבה לא תתפר מ תמונה שלי. אמרתי לו בחיוכ שזה הפ ד שלהמ. באוקטובר 7 כששאל אמ גמ לפני הייתי מקבלת את העובדה הזו בש לוות נפש, עניתי לו: מי בכלל היה מדבר איתכ לפני זה? גמ אתה לא היית חולמ לדבר איתי'". רגע לאחר ש יימה את ה יפור, אזעקה פילחה את חלל אוויר ביתה שבמבשרת ציונ. החות'ימ הזכירו לנו שהמ יורימ על כולמ, בלי לקפח אפ עמדה פוליטית או השקפת עולמ, ובזמנ ששהינו בממ"ד הו יפה חיימ: ”זה, על רגל אחת, ההבדל בינ אירי הישנה לחדשה, ובינ המציאות שהייתה 20 לנו כאנ לזו שאנחנו חיימ כבר חודשימ". לאחרונה היא קיבלה מעמותת דרכ עמ"י )ארגונ לזהות יהודית ע"ש א"ל עמנואל מורנו ז"ל( פר על פועלה במיזמ "אחימ לדרכ", המחבר בינ קהלימ וציבורימ שונימ. בה בר נכתב כי מאז נחטפ בנה יותמ חיימ ז"ל ונהרג בשוגג על ידי כוחותינו לאחר שנמלט משוביו, היא "פועלת בארצ ובעולמ כדי להרימ את קרנו של עמ ישראל, לקדמ אחדות בקרב הפלגימ בעמ ולחבר לזהות ולשורשימ". "הופתעתי לקבל את הפר , כי רבימ יכולימ להתאימ יותר ממני לנושא הזהות היהודית", היא מצט נעת, "אבל אני חושבת שאני מייצגת שינוי עוצמתי בתפי ה של למה אנחנו כאנ ומה מחבר אותנו לארצ". ומה באמת מחבר אותכ לארצ? "השורשימ שלי כיהודייה. אדמ לא יכול לחיות בלי שורשימ. למה הבנ קובצת של תנועת מחנות העולימ, והגיעה לקיבוצ עינ זיוונ שבגולנ. אז התאהבה ברוח הקיבוצית; היא למדה בבית ה פר הר וגיא בקיבוצ דפנה, ובשירותה הצבאי הכירה את רביב, שלימימ יהפוכ לבעלה ולאבי שלושת ילדיה - תובל, יותמ ונויה. המ קבעו את ביתמ בקיבוצ גבו לות שבעוטפ, ואירי עבדה כאחות; חלק מהזמנ במרפאת הקיבוצ, ולא חר מכנ בתחומימ נו פימ. "התחתנתי עמ קיבוצניק מהשומר הצעיר, כלומר הידרדרתי", היא צוחקת. "יש בזה גמ משהו עצוב, כי ביומ כיפור פתח נו את הבריכה בקיבוצ, וחדר האוכל היה פתוח. יומ רגיל. אכלנו בפרה יה, כאילו לעשות דווקא. כשמישהי אמרה בטעות 'אלוהימ ישמור', הגבות מיד הורמו מחשש שהיא הפכה לדו ית. שלי נחטפ? בגלל שהוא יהודי. עמ כל הכאב על מה שעברנו, אנחנו רק עוד חוליה בשרשרת הדורות. המחשבה הזאת נותנת לי הרבה כוח". "ליגלגנו ועשינו דווקא" לא תמיד היא חיה ככ. חיימ נול שנימ בשכונת נווה שאננ 59 דה לפני בחיפה. אביה היה רקדנ, ואימה מורה ל פרות עברית. "גדלתי בבית חילו ני לגמרי. הייתי חברה בתנועת נוער וציאלי טית, למדתי בבית פר ממלכתי שבו מלמדימ קצת על התורה והמ ורת, אבל לא מעבר. לא עשו קידוש אצלנו בבית, לא הדליקו נרות שבת, לא הלכנו לבית הכנ ת וגמ אכלנו ביומ כיפור. לא היה לנו שומ קשר עמ האוכלו ייה הדתית באזור". היא הצטרפה לכיתה המ 16 בגיל איריס עם בנה יותם ז"ל, והשלט שהוא וחבריו אלון שמריז וסאמר אל־טלאלקה כתבו בניסיון להימלט מעזה כשיותם היה בשבי עשיתי כל מה שאני יכולה כדי שיחזור, אבל ידעתי שלא הכל בשליטתי. יש אנשים שלא מאמינים שיש משהו מעלינו. גם אני חונכתי כך, אבל אני מרגישה אחרת עכשיו תקשיבו צילום: באדיבות המשפחה