שביעי

30.05.25 | ג' בסיון תשפ"ה | 639 גיליון | 46 למה להקשות? עצבנית. אני קצת למה? כי כמו שאמא שלי אומרת )דמיינו מבטא ארגנטינאי כבד(, "אני צררריכה לעבוד על המידות שלי". וגמ בגלל שילדימ גידלנו ורוממנו, שלחנו אותמ ללמוד תורה במקומות מוקפדימ והרחק מה בית, שילמנו מחירימ של נוחות, זמנ, כ פ וחברימ, ופתאומ מגיע רגע שהמ הופכימ לנ ערימ והכל מ תבכ. אני לא כל ככ מבינה את זה שאנחנו רוצימ ומייחלימ שהנוער שלנו יע וק בלימוד, ואז כשהוא בא להתקבל למקומות איכותיימ, עושימ לו את האמא של הפלברות והפרצופימ. מה הקטע? אני לא מבינה את ה טנדרטימ של בתי ה פר והישיבות. מצד אחד לומדימ עד תשע בערב, לא נמצאימ כל השבוע בבית ומשל מימ הונ תועפות, ומצד שני יש תנאימ מפה ועד הודעה חדשה כדי שהילד יתקבל. על מכ מה ולמה מקבלימ את האחד ולא את השני? בגלל איכ שהוא נראה? איכ שדיבר בראיונ? איפה שההורימ שלו למדו? באמת שאני לא מבינה. השיטה כבר מזמנ לא עובדת. בעולמ שבו הבינה המלאכותית היא כבר חלק בלתי נפרד מאיתנו, עדיינ מצפימ מבני לשבת ליד השולחנ במשכ עשר 15 שעות ביומ ולה תכל על המורה עמ הלוח המחיק? מה לעשות שהילדימ של היומ כל ככ מתוחכמימ, שהמ מבינימ שזה ארכאי ולפעמימ זה פוגע להמ במוטיבציה וב רצונ להתאמצ. זה לגמרי בא לי בהפתעה שהמ ע למצוא לבכור בבניי בית פר מאכיל אותנו לוקשימ. לא ברור לי הקטע שיושבימ עמ מנהל שאומר שלא מר שימ בבית ה פר טלפונימ, ואז כשאני יוצאת למ דרונ אני רואה את כולמ עמ לולרי. לא ברורה לי השיטה להקשות על תהליכ הקבלה, עד כדי ככ שרק כדי להיות מוזמנ למבחנ צריכ דפי דוק מורכבימ יותר מהגשות דו"ח ופ שנה למ הכנ ה. לפעמימ נדמה לי שעל אפ הכותרות, לא ממש רוצימ ללמד תורה את הבנ שלי, או לפחות רק בתנאימ מ וימימ, קשימ ומת נשאימ שהוא כבר לא רוצה. אז תאמרו שמב קשימ לשמור על הרמה בבית ה פר, ויש אמת בככ, אבל מה שקורה בפועל זה שהפערימ כל ככ גדולימ - עד שזה מ תכמ בבית פר לגאונימ או בית פר למיואשימ. באמת שלא מצאתי משהו באמצע. עזבו את זה שה תהליכ מתיש, פוגעני, מת כל ומאכזב. הוא גמ גורמ לכ להתבלבל. למה דווקא בזמנימ כל ככ מורכבימ, במציאות של עולמ משוגע, כשה נוער שתלוי על בלימה ובעוד רגע הוא ייקרא למ ור את נפשו למענ המדינה - למה אנחנו לא משכילימ לכבד אותו במ גרות פשוטות שדו בקות בעיקר ומכבדות את הילדימ ואותנו? חג השבועות בפתח. חג מתנ תורה. תנו לילדימ תורה מו נגשת, מחוברת, חיה. תגרמו להמ לאהוב אותה. אל תערימו קשיימ, אל תמציאו בעיות, אל תנהגו בפריביליגיה. היל דימ האלה מדהימימ, גמ מי שלא רוצימ 15 ללמוד עד הלילה, גמ מי שבגיל יש להמ לולרי רחמנא ליצלנ, וגמ מי שרוצימ להישאר קרוב לבית. ליחה על התמימות ועל היקיצה המאוחרת, אבל נראה שבשבילנו - החוזרימ בתשובה - כל החוקימ וה דר הזה לא ממש ב דר. ואמ נהיה יעילימ: מחפשת מ גרת מכבדת לנער שלי • ללמוד תורה ושות׳. יש מתנדבימ? תגרמו לילדים לאהוב את התורה. אל תערימו קשיים, אל תמציאו בעיות. הם מדהימים, גם מי שלא רוצים ללמוד עד הלילה, יש להם סלולרי רחמנא ליצלן 15 או שבגיל sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת