שביעי

30.05.25 | ג' בסיון תשפ"ה | 639 גיליון | 28 ה גבאי דודו דר עומד בינ ה פ לימ הריקימ של בית הכנ ת המרכזי בשלומי, מניח את היד על הבימה הרי קה ומעלה זיכרונות מהעבר. "בשנימ עברו התרוצצו כאנ הילדימ בשבתות, והיו קולות של שיעורימ בימי חול", הוא נזכר בקול שקט. "היומ אנחנו איש בשבת, לפני 20 מתפללימ רק כ ."50 המלחמה היינו יותר מ בית הכנ ת המרכזי, שהוקמ לפני שנה על ידי דוד דנינו, 60 כמעט חבר כנ ת מהמפד"ל וראש המועצה הראשונ של העיירה, שימש במשכ עשרות שנימ כמרכז קהילתי פועמ. התפילות נוהלו ב גנונ מרוקאי מ ו רתי, והשיעורימ השבועיימ היו נקו דת מפגש חברתית חשובה לתושבי השכונה הוותיקה. "הייתה לנו מ ורת של לימוד משותפ בשבועות", מ פר דר. "כל אחד קרא קטע, והרגשנו מחוברימ אחד לשני. זה היה יותר מבית כנ ת, זה היה הבית של הקהילה". שנימ. 60 המלחמה קטעה רצפ של כשהטילימ והאזעקות הגיעו לשלו מי, התפנו התושבימ למקומות שונימ בארצ, ובית הכנ ת נ גר לחלוטינ. לדברי דר, "בשנה שעברה הכל היה גור. גמ אלו שחזרו ליישוב, לא חזרו לבית הכנ ת. לצערי, חלק מהמת פללימ נפטרו במהלכ השנה, ואח רימ לא מרגישימ טוב ולא יכולימ כבר להגיע". הקושי הגדול, לדבריו, הוא שה צעירימ עזבו. "המ עברו לשכונות החדשות של שלומי, ואצלנו נשארו בעיקר המבוגרימ". בני יונ להזרימ חיימ חדשימ, בית הכנ ת פתח את דלתותיו מחדש לקראת שבועות, אבל הדרכ ארוכה. "אנחנו מנ ימ לה חזיר את השיעורימ השבועיימ ואת הקהילתיות, אבל זה לא קל. האנשימ זקוקימ לזמנ כדי להרגיש בטוחימ, ולחזור ולהאמינ שהמקומ הזה יכול שוב להיות בית. "שבועות הוא זמנ של חיבור מחדש לתורה. גמ אמ יש פחות מתפ ללימ השנה וזה לא כמו פעמ, אנחנו כאנ. התורה חוזרת הביתה, והקהילה תחזור אחריה". ”ה תפילה שלנו ב גנונ תוני אי, ויש לנו חזנימ קבועימ", מ פר הגבאי הוותיק ניני רחמימ, המשמש כאב בית בבית ה פר הי ודי ע"ש יאנוש קורצ‘אק. ”בית הכנ ת היה בעבר בצריפ קו 14 עשוי עצ, עד שעבר למקומ הנוכחי. במקומו בנו בניינ עמ שנה, שיפצנו את בית הכנ ת, אבל עכשיו 30 מות. לאחרונה, אחרי אפ אחד כמעט לא משתמש בו. מ פר המתפללימ התחיל לרדת כבר בקורונה, ואז הגיעה המלחמה ונתנה לנו מכה חזקה מאוד. ”בארבעת החודשימ הראשונימ היו לנו שניימ או שלושה מניינימ ביומ בזכות החיילימ שהיו כאנ, אבל ברגע שהמ עזבו, בית הכנ ת נ גר. אנחנו צוחקימ שקריית שמונה נקראת ככה כי לכל תפילה מצליחימ להגיע לכל היותר שמונה אנשימ. אצלנו אינ מניינ בשח רית, אבל למנחה וערבית מצליחימ לארגנ עשרה". בדרכ כלל, שבועות הוא זמנ שיא בבית הכנ ת: ”אנחנו נשארימ ערימ כל הלילה, יש כיבוד, קפה, תה ועוגיות, ומניינ של מתפללימ שנשארימ ללמוד. בשנה שעברה לא עשינו את זה, ובית הכנ ת עמד ריק. הפעמ אנחנו מקווימ שנצליח לקיימ את הלימוד הקבוע. כולמ מחכימ לזה, אבל זה לא יהיה כמו בשנימ קודמות, כי רק חצי מהתושבימ חזרו לקריית שמונה. גמ מי שחזר, מתפלל בדרכ כלל בבית הכנ ת שליד הבית שלו ולא מגיע אלינו. ”לצערי, אינ לנו עכשיו הרבה מתפללימ, אבל אני מקווה שבית הכנ ת יתמלא ב ופ מחדש. אמ לא השנה, אולי בשנה הבאה". בית הכנסת המרכזי תפילה לדוד, שלומי 10 כמה בתי כנסת ביישוב? 2 כמה מהם היו פעילים במלחמה? כמה פעילים עכשיו? , חלקם במתכונת חלקית 10 ”זקוקים כדי לזמן להרגיש בטוחים" ”נתמלא בסוף אולי מחדש. בשנה הבאה" בית הכנסת התוניסאי אור תורה, קריית שמונה 40 מעל כמה בתי כנסת ביישוב? 2 כמה מהם היו פעילים במלחמה? כולם, למעט אלו שטרם שוקמו כמה פעילים עכשיו?