שביעי

שם, במעמקי המנהרה, אביתר שומע את נשמת האומה לוחשת: אל תוותר כשסיפרו לי מה עובר עליו, לא הצלחתי לקום מהמיטה במשך שבועות. • אבל אז הבנתי שאין ברירה. אם הוא שורד, אנחנו נלחמים שבעתיים עילי, אחיו של אביתר דוד, במסר לעם, למשפחה וגם לעצמו "אני אוהב את השרשרת שאת לובשת. זה אביתר, נכונ?". על הדי קית שבת הזוג שלי לובשת מחייכות הפנימ של אביתר, מהפו טר, ובזמנ שאנו מחכימ שהרמזור יתח לפ, איש זר ברחובות מנהטנ מזהה אותנ ממרחק שני מטרימ. מוזר מאוד. הוא פונה אלינו באנגלית אמריקאית: "אני מכיר 8 את אחותו, יעלה. ב באוקטובר ידרתי לה ראיונ בפוק ניוז". כבר נתקלתי בהר 19 בה צירופי מקרימ ב החודשימ האחרונימ, אבל זה משונה במיוחד. מרוב תדהמה השתתקתי. עדנ התעשתה ראשונה, "זה אח של יעלה ואביתר", אמרה והצביעה עליי. אט אט התבהר ה י פור. קוראימ לו יאיר. הוא היה חייל בודד לפני כמה שנימ. גר במנהטנ. למחרת הטבח ה תובב הרורי והלומ ברחובות, בלי לדעת לאנ הוא הולכ ומה אפשר לעשות. בזמנ השיטוט ראה בחור צעיר יושב על המדרגות, בוכה בכי תמרורימ. אפילו בניו יורק זהו מחזה יוצא דופנ. יאיר ניגש אליו ושאל לשלומו, ואותו בחור יפר לו: "חבר שלי, אביתר, נחטפ אתמול לעזה". אותו חבר, עובדיה, עבר לארה"ב כמה חודשימ קודמ לכנ בענייני עבודה, ובאותו רגע נכנ ליאיר ללב. הוא הבינ שחובתו להפעיל את כל הקשרימ כדי להציפ את ה יפור של אביתר. עובדיה שלח לו את המ פר של אחותי, וע כשיו, פתאומ, אותו יאיר פוגש אותי ברחוב ממש לא מעניינ במנהטנ - ושוב פותח את הלב כדי לעזור. • • • מאז ה רטונ שחמא פיר מ בפב רואר, והעדויות שלא מותירות מקומ ל פק, אנחנו בהילוכ אחר לגמרי. כל האשליות שבנינו בנוגע לתנאימ שבהמ מוחזק אביתר נופצו לר י ימ. אביתר וגיא מוחזקימ במנהרה צרה ומטונפת, בלי קשר לעולמ החיצונ. מורעבימ. מיואשימ. מוכימ. עוברימ התעללות רגשית, פיזית ונפשית. ואולי הכי גרוע - טל ועומר כבר לא איתמ. טל ועומר נלחמימ עליהמ כמו מש פחה, כי זה מה שקורה במנהרות הט רור: הופכימ למשפחה. המ עזרו לנו להבינ שהחיימ של גיא ואביתר ב כ נה ממשית. בהתחלה זה רי ק אותנו. במשכ שבועות לא הצלחתי לקומ מה מיטה, אבל במהרה הבנתי שאינ ברי רה. אמ אביתר שורד, אנחנו נלחמימ. מעכשיו - שבעתיימ. לפגוש את יאיר במקרה, ויש שיגידו שאינ מקריות בעולמ, הזכיר לי משהו חשוב. ני ימ קורימ. זה היה ב כ הכל מפגש אקראי ברחוב, אבל העובדה הזאת לא מפחיתה מני יותו. חג השבועות הוא חג מתנ תורה. בהר יני היה אירוע מכוננ וני י, מחזה מעורר אימימ, אכ למרות הפחד שאחז בו, העמ צלח את האתגר, וקי בל על עצמו את התורה לעולמימ. עכשיו העמ היהודי מפוזר בכל העולמ, ובכל זאת אני פוגש את יאיר במנהטנ. • • • העינוי שעובר אחי הקטנ, כמו כל החטופימ ומשפחותיהמ, הוא ני יונ אדיר לעמ ישראל. לפ עמימ מקל עליי לחשוב שלאביתר יש תפקיד. הוא נבחר לקרב שאחרימ לא היו צולחימ. בחור צעיר בתחילת דרכו, שחולמ על טיול גדול ועל הפ קה מוזיקלית. הוא עוד יחזור וילמד אותנו על חו נ ועל כוחות על אנושיימ שהמ בעצמ הכוחות הכי אנושיימ. הוא עוד י פר איכ המ תופפו על הגופ ושרו שירימ כדי להישאר שפויימ. שמ, במנהרה, הוא יכול לשמוע את נשמת האומה לוחשת באוזנו: אל תוותר. כל פעולה שלנו משוקללת ב כ מעשיו של העמ הזה - התפילות, העצרות והכוונות - וכולנ צריכות להיות ממוקדות לשובמ של החטופימ במהרה ובשלומ. המחבלימ הארורימ מתקרבימ לקראת ה כמ כניעה שיחזיר אלינו את אחינו. א ור לנו לתת לנקמה לעוור את שיקול הדעת. יש כאנ הזדמנות ח רת תקדימ שתבטיח לנו את העמידה בכל מטרות המלחמה. זה הזמנ להציל את אביתר וגיא ושאר האחימ. זה הזמנ לקחת את עתידנו בידינו. • עילי דוד 35 | 23.05.25 | כ"ה באייר תשפ"ה | 638 גיליון