שביעי

23.05.25 | כ"ה באייר תשפ"ה | 638 גיליון | 26 ביומ שישי שעבר התכנ ו מנהיגי גרמניה בבית הע למינ היהודי בויי נזה שבברלינ. צמרת השלטונ בעבר ובהווה הגיעה בשיירה; הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל ונשיאת הבונד טאג יוליה גלונקר לבשו שחורימ, בעוד הקנצלר לשעבר אולפ שולצ, הקנצלר הנוכחי פרידריכ מרצ ונשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר חבשו כי פות שחורות. כולמ באו לבית הקברות העתיק במטרה אחת - לחלוק כבוד לניצולת השואה מרגוט פרידלנדר, .103 שנפטרה בגיל מרגוט הייתה ל מל; אנדרטה חיה ונושמת לעוז ול גבורה, למאבק על זיכרונ השואה, להעלאת המודעות לזוועותיה ולהשמעת קולמ של אלו שאינמ יכולימ עוד לדבר. היא שרדה את מחנה הריכוז טרזיינשטט במ ע רצופ נ ימ וטרגדיות. אחיה נשלח עמ אמה לאושוויצ, לאחר שנעצר בזמנ שני ה להימלט מהמדינה, והיא הת עמתה עמ כוחות הג טפו. ”נ י ליצור חיימ בעצמכ", אמרה האמ לפני שנשלחה לדרכה האחרונה. ואכנ, מרגוט יצרה חיימ. היא הצליחה להימלט לארה"ב, ושבה לברלינ רק אחרי פטירת בעלה. מאז, הפכה לאחת הדמויות החשובות בגרמניה, זכתה בפר ימ - הוקדש 102 ותארימ רבימ, ולפני כשנה בלבד - בגיל לה שער המגזינ היוקרתי ”ווג". את מ ע ההלוויה הוביל רבה של ברלינ ושליח חב"ד בעיר, הרב יהודה טייכטל. היה לו קשר קרוב עמ מר גוט, ובחג החנוכה האחרונ הוא הזמינ אותה להדלקת נרות בשער ברנדנבורג. ”לאחר שהיא הדליקה את הנר הראשונ בשער שהיה מל לאפליה ולשנאה, היא אמרה ’בשביל זה אני חיה, כדי להביא אור לאלו שלא שרדו‘", יפר הרב לנוכחימ. ”למרגוט לא היו ילדימ ביולוגיימ, אכ במובנ הע מוק ביותר - כולנו ילדיה. כל מי ששמע את דבריה, הושפע מאומצ ליבה וממשיכ את מורשתה, נושא חלק ממנה בליבו. רק יומיימ לפני מותה היא עמדה על הבמה שנימ ל יומ מלחמת העולמ השנייה. 80 בטק לציונ מול הקהל הנרגש היא יימה את דבריה במילימ ’היו אנשימ‘. אלו היו מילותיה האחרונות לציבור; קריאה לכל אחד מאיתנו לחיות בחמלה, כבוד ואנושיות". להיות אור, גם בחושך ”ה יפור של מרגוט הוא יפור הישרדות בלתי נתפ ויוצא דופנ", פד לה הרב טייכטל. ”היא שרדה את הפרק האפל ביותר בהי טוריה האנושית. היא חוותה אובדנ, בריחה, פחד והתחבאות, אכ רוחה מעולמ לא נשברה. היא לא איפשרה לה להישבר. במקומ זאת, היא קמה מנ האפר של התקופה האפלה, והקדישה את חייה להנצחת העבר ולחינוכ הדורות הבאימ כדי להבטיח שזוועות העבר לא יישכחו". ל יכומ, חזר הרב על הצוואה החשובה של מרגוט: ”החובה של כולנו היא להמשיכ ולשאת את האור שלה קדימה. בואו ננציח את מורשתה בככ שנהיה אנשימ. אנשימ אוהבימ, ולחימ, מקווימ ומהווימ אור, גמ בלי לה האפל ביותר. זהו מ ר פשוט, אכ עמוק להפליא. הוא קורא לנו לעלות מעל כל ההבדלימ בינינו, לראות את הניצוצ האלוקי בכל אדמ, לבחור באהבה במקומ • בשנאה, ולהיות האור גמ ברגעימ החשוכימ ביותר". היו אנשים ניצולת השואה שהפכה לסמל, מרגוט פרידלנדר, מנהיגי גרמניה חלקו • 103 הובאה למנוחות בגיל לה כבוד אחרון, ורב העיר ברלין מספר על דמותה מור שפייר המיוחדת ועל מילותיה האחרונות למרגוט לא היו ילדים, אך במובן העמוק ביותר - כולנו ילדיה. יומיים לפני מותה היא עמדה על הבמה בטקס שנים לסיום 80 לציון מלחמת העולם השנייה וסיימה את דבריה במילים ’היו אנשים׳ מרגוט על שער ה"ווג", אשתקד