שביעי

ב אחד מערבי השבוע שעבר נדח תי כאחד האדמ ברכבת המובילה לאירוויזיונ בבאזל, ו ביבי גברתנימ לבושימ בחולצות של מדינה קנדינ בית עוינת. היהודונ שבי נדרכ. "המ בכל מקומ אלה", יננתי לא פ ליברמנ. "בטח ימלאו את האולמ בד גלי פל טינ". ברגע שנאמרה מילת הפ', אחד מהמ הביט בי וחייכ. "מה אחי, נראה לכ שאנחנו באמת מפינל נד?" ושלפ מתחת חולצתו דגל ישראל ענק. "אנחנו פה בתחפושת, כדי לה גיע בשקט הכי קרוב לבמה". מי כעמכ ישראל. מצעדנו עוד ירעים בידוע הוא שאירוויזיונ נפתח בטק שנקרא "השטיח הטורקיז", ובו צועדות המשלחות בבגדימ הכי תמוהימ שתצ ליחו לדמיינ, והקהל מריע בהשתאות כמו ב יפור של הנ כרי טיאנ אנד ר נ. השנה החליטו השוויצרימ לקיימ את המצעד ברחובות ראשיימ, למ תוח את "השטיח הארוכ ביותר אי פעמ" ולאפשר לכל המעוניינ להריע. או במילימ אחרות: כאב ראש מטורפ לאנשי השב"כ והמו ד ש ביב המש לחת הישראלית. אמ זה לא מ פיק, המארגנימ החליטו גמ שכל משלחת תי ע בקרונ רכבת מיוחד, שיי ע לאיטו עמו בדגלימ כצאנ לטבח. מכל היבט אבטחתי, אינ כאנ באמת התלבטות. א ור להיכנ למלכודת כזאת. אירועימ קלימ בהרבה נפ לו ובוטלו בעבר. אלא שבאירוויזיונ יש חשיבות עצומה לשאלה האמ ישראל מבטלת השתתפות בגלל בריונימ; כל התקפלות עלולה ליצור תקדי מימ ולהשליכ על תחרויות פורט, כנ ימ וכל השתתפות באירוע בינ לאומי כלשהו. יש מצב שאנחנו המ דינה היחידה ששוקלת כאלה שיקולימ לפני מ יבות חישגוזימ ופאנ. החרפה האירופית הפרט הכי חשוב לגבי האירוויזיונ הזה הוא שלפני שנה וחצי נשחטו בישראל חוגגימ בפ טיבל מוזיקה. הכתפ הקרה שפ טיבל המוזיקה הגדול בעולמ מפנה לנו מאז היא חרפה בלתי נתפ ת. וההישג הג דול של יובל רפאל הגיע הרבה לפני רגעי ההכרזה: היא גרמה לכל אירופה לדבר על הפוגרומ ההוא. אינ כומ כ פ שיכול לקנות כזה קמפיינ. גמ אמ מערכ הה ברה )לו היה כזה( היה שופכ כומי עתק ברכישת פר ומות בכל מדינה אירופית, לא היה להנ את האפקט של שדרנימ שמ פרימ ש"האישה הזאת ניצודה והתחבאה בינ גופות מפני מחבלי חמא ". אתרי חדשות, שכבר שנה וחצי מ תכלימ על הנעשה באזורנו דרכ הפריזמה של רעב בעזה ו בלות הפ ל טינימ, נזכרו לכמה ימימ ב יבה שהובילה למצב בעזה. אנחנו מעצמה יש באירופה מדינות פורות מאוד שרואות בעצמנ "מעצמות אירוויזיונ". שבדיה, למשל, היא שיאנית הזכיות, ואנשיה כותבימ ומפיקימ מדי שנה גמ שירימ של מדינות אחרות. באיטליה מקיימימ פ טיבל מקדימ ) נ רמו( לבחירת שיר, בהיקפ כמעט כמו האירוויזיונ עצמו. אוקראינה מתגאה בהיותה היחידה שתמיד עלתה לגמר. המעצמה החדשה היא ישראל. בש לוש השנימ האחרונות, אנחנו המדינה . תהיו איתי: 1 החזקה בעולמ. מ פר ,3-5-2 אנחנו ברצפ של מקומות כלומר עשר נקודות במצטבר מהמ קומ הראשונ. שבדיה, מלכת התחרות, נקודות מרחק. איטליה 14 מחזיקה ב . או טריה המנצחת - 16 - הגדולה .27 - . צרפת 18 - . אוקראינה 40 זה הרבה יותר משעשוע טריוויה, כי זו זירה דיפלומטית ותדמיתית. תראו כמה מאמצימ משקיעימ שונאי ישראל כדי לזרוק אותנו משמ, כמה גדולות ו וערות ההפגנות נגדנו. העובדה שישראל היא נ ציה כה גדולה היא האצבע הכי דוקרת שיכולה להיות בעינ שלהמ. אנחנו לא נורמלים כמה מהזמרימ שהתאכזבו מהתו צאות טענו שהקהל הישראלי היטה את ההצבעה. שיש הטיה לטובת יש ראל בהצבעות הקהל, בגלל יהודימ ו/או ישראלימ בתפוצות. העניינ עמ הביקורת הזאת - שהיא ממש נכונה. אנחנו עם של מחורעים. במובן הכי טוב. אירופאי ממוצע רואה תחרות בטלוויזיה, מתרשים משיר ושולח למענו סמס או פחות. הישראלי הגולה מנצל את כל , יעלה כמה שיעלה 100 ההצבעות, והיה שולח גם 20 ״ "מה אחי, נראה לך?". ה"פינים" מהרכבת בבאזל 23 | 23.05.25 | כ"ה באייר תשפ"ה | 638 גיליון