שביעי

23.05.25 | כ"ה באייר תשפ"ה | 638 גיליון | 20 חברה אליהו גליל 90 צילום: נתי שוחט, פלאש "אין לנו סוף טוב או ניצחון הרואי, אבל הטיפול בחללים מלא אהבה ורוח" החוויות הקשות והמראות המזוויעים שינו את אלי רובינשטיין, בתחילה הוא שתק ונשבר, • ששירת בתא הרבנות הצבאית באורים אך כעת החליט לחשוף בספר חדש )"חללים"( מה עבר עליו באוקטובר, חיילי המילואימ של 7 מאז טבח מערכ הטיפול בחללימ נמצאימ בחזית השקטה והכואבת של המלחמה. המ אלו שמפנימ, מזהימ, חוקרימ ומביאימ לקבורה את חללי צה"ל; המ אלו שמוודאימ שהמשפחות יקבלו את ההודעה בצורה המכובדת ביותר. פר חדש מבקש להפנות את אור הזרקורימ לאנשימ האלו שנשארימ בצללימ. "מה שעברתי בחודשימ הראשונימ של המלחמה היה כל ככ אינטנ יבי וחזק, וזה ממש שינה אותי מבפנימ", מ פר מחבר ה פר "חללימ" אלי רובינשטיינ, ששירת בתא הרבנות הצבאית בב י אורימ. "לא כל מה שקרה שמ נכנ ל פר, כי אינ מ פיק דפימ שיכילו את העו צמה, הזוועה, החברות והכאב שחוויתי באותה תקופה". רובינשטיינ, נשוי ואב לארבעה, מתאר חוויה רוויית כאב וגמ מלאה בתובנות. "המפגש עמ המוות גרמ לי להרגיש את הזמניות שלנו. אדמ יכול להיעלמ ברגע, וזה מעציב מאוד. אבל לאורכ זמנ, כששקעתי בחוויה הזו שוב ושוב, הבנתי שדווקא הארעיות הזו מדגישה את הערכ והייחודיות של כל אדמ. "אינ ופ טוב בטיפול בחללימ ואינ ני צחונ הרואי, אבל זו עדיינ עשייה שכו לה אהבה ורוח. היא מבטאת את האמונה בזכותמ של הגיבורימ שלנו, שמ רו את נפשמ כדי שאנחנו נחיה כאנ". אחד ה יפורימ שרובינשטיינ משתפ ב פרו חושפ את המורכבות האנושית בעבודה עמ חללימ. "הודיעו לנו שמצאו ממצא משמעותי הקשור לאחד החטופימ. התנדבתי לקחת את הממצא למקומ שבו ייערכ הזיהוי. זה היה לילה, נ עתי לבד ברכב, ותוכ כדי נ יעה התחלתי להבינ את כובד האחריות ואת המשמעות שמאחורי הבאת חלל לקבר ישראל. "התחלתי לדבר עמ נשמת החלל. לא ידעתי מי הוא, והדבר הראשונ שיצא לי היה לבקש ממנו ליחה; ליחה על ככ שלא היינו שמ עבורו כשנחטפ ונרצח. לאחר מכנ הבטחתי לכל נשמות החללימ שאעשה כל מה שאני יכול כדי שעמ ישראל ימשיכ לחיות לנצח, בטוב, באהבה ובחיבור אחד לשני". לכתוב כדי להירפא רובינשטיינ משתפ ב פר איכ נשבר נפשית ורוחנית בעקבות המראות שאליהמ נחשפ, וכיצד הצליח לצמוח מתוכ השבר. "לחוות דברימ כאלה - לעמוד מול אדמ שפשוט נעלמ ולא נשאר ממנו כמעט כלומ - זה שובר אותכ מבפנימ. בהתחלה לא דיברתי, וזה רק החמיר את המצב, אבל כשנפתחתי ושוחחתי עמ הקב"נ היחידתי ואנשי רוח, התחלתי למצוא משמעות חדשה". הוא מעיד כי גמ כתיבת ה פר הייתה חלק מתהליכ הריפוי שלו. "ידעתי שהכ תיבה תעזור לי לעבד את החוויות ולהפוכ אותנ לחלק מהחיימ. התהליכ הזה עזר לי לחזור לעצמי". לא פחדת לשוב למקומות החשוכימ  של הטיפול בחללימ? "למרות הקושי והכאב, זו עבודה קדושה במובנ הכי עמוק. היא נותנת ערכ עמוק לחיימ, ונובעת מהערכימ שמאחדימ אותנו. את ה פר כתבתי כי אני אוהב את מי שיקרא אותו, ומתוכ אותו • מקומ נובעת גמ העבודה שלי". "אי אפשר להכיל את העוצמה, הזוועה החברות והכאב". מחנה שורה בתחילת המלחמה בשעת לילה נסעתי, וברכב היה ממצא הקשור לאחד החטופים. פתאום הבנתי את כובד האחריות, והתחלתי לדבר עם נשמתו. לא ידעתי מי הוא, אבל לפני הכל ביקשתי ממנו סליחה אלי רובינשטיין