שביעי

שפלר באירוע הפתיחה של המרכז ריאות הנפש, קהילה והלכה ולרבנימ כמו הרב יוני רוזנצוויג המוציאימ פרי הלכה בנושא. אינ פק שהת קדמנו, ויש יותר פתיחות ומודעות, אכ לא מ פיק. חשוב לזכור: בריאות נפשית אינה גזירת גורל, היא בידנו. חו נ נפשי אינו רק 'יכולת' מולדת, עלינו לפתחו ולהעצימו, אצלנו ואצל החברה כולה וחלק מהאירוע כולו זה מיגור ה טיגמה". המדינה עושה מ פיק עבור מת  מודדי הנפש? "יחד עמ ח"כימ נו פימ וגופימ אזרחיימ קידמתי בשנימ האחרונות מהלכימ חשובימ: תו פות תקציביות, רפורמות, פתיחת שירותימ חדשימ, חוקימ למיגור טיגמות, מניעת הפ לייה ותיקונ עיוותימ ועוולות, שנועדו לשפר ולהיטיב עמ האוכלו ייה היק רה הזו. במבחנ המציאות, זה עדיינ לא מ פיק. נכנ נו למלחמה עמ מערכת מורעבת וח רה, וזו רק הגבירה את המח ור. אינ מ פיק אנשי מקצוע, ישנמ חורימ רבימ ברצפ הטיפולי, ח רימ מענימ לילדימ ונוער, אי די מענימ יעודיימ להפרעות אכילה, תחלואה כפולה, ועוד. כדי להב ריא באמת את מערכ בריאות הנפש, המדינה חייבת לראות תחומ זה כיעד • לאומי על כל המשתמע מככ". מצטרפת לדברימ: "הלוואי שייפתחו מרכזימ שכאלה בכל קיבוצ, מושב ועיר. כל המשפחות זקוקות לככ ולא משנה היכנ הנ מתגוררות. אבל כנ, ישנה חשיבות מיוחדת בפתיחת המ רכז בהתיישבות וזאת הנ בשל המצב הביטחוני והחשיפה הגדולה יותר לפיגועימ, והנ בשל המרחק שלה ממרכזי טיפול במרכז הארצ. לב ופ, בפתיחת המרכז ישנה אמירה ערכית: ההתיישבות אינה רק חזונ גיאוגרפי, אלא חזונ קהילתי ומו רי. פתיחת המרכז היא התחייבות לדאוג גמ לאלו שמ עמ קשה יותר ומבטאת את הרוח של ההתיישבות, לראות כל אדמ, גמ אמ דרכו רצופה אתגרימ, כחלק בלתי נפרד מהקהילה ומהחזונ שלנו". את מרגישה שחל שינוי בגישה  כלפי מתמודדי נפש? "הבריאות הנפשית בלה מיח י ציבור נו ראיימ. אנשימ נרתעו מלדבר על ככ מהחשש שמא יוחר מו, ייפ לו הציבור הדתי נהג להתעסק בעבר בעיקר בהסתרה של התמודדות הנפש מפאת ה'בושה' שנגרמה למשפחות. היום אנחנו במצב אחר ויש הרבה יותר פתיחות ויוכתמו. חששו לבקש עזרה, לפנות לטיפול. החשש הזה היה קיימ ולצערי לא נעלמ לחלוטינ בחברה בכללותה, ולאו דווקא בחברה הדתית. בחברה הדתית נולדימ מיזמימ נפלאימ דוגמת מכונ ברקאי להכשרת רבנימ ופיתוח קהילתי שנותנ מקומ לבריאות הנפש בהכשרותיו למעגלי נפש, מרכז לב צילומים: דוברות מועצת אפרת 29 | 09.05.25 | י"א באייר תשפ"ה | 636 גיליון