שביעי

י "נמשיך להכיר בנס הגדול שעליו אנו משלמים מחיר" משה שפירא ז"ל, ענר שפירא אביו של סמ"ר באוקטובר 7־ שנפל בעוטף ב ומ העצמאות שלנו ושל ענר היה אחד החגימ המרגשימ והשמחימ. בכל שנה היינו עושימ עודת חג, כולל וג של דר: אכלנו קציצות חוביזה - זכר למצור על ירושלימ, שתינו יינ וראינו בזה זכות גדולה. אפ פעמ לא הייתה לנו שאלה ראתה שפחה ב מטאות ירושלימ מה אמ לברכ על ההלל או לא. שלא ראה יחזקאל בנ בוזי - אינ דרכ אחרת להתייח לנ הגדול הזה. מלבד זאת, יש לנו גמ הקשר משפחתי; בי, משה חיימ שפירא, חתמ על מגילת העצמאות. הוא וענר נולדו באותו תאריכ, י"ז בתמוז, גמ הוא נפצע מרימונ שזרקו בכנ ת. 1957 ובאוקטובר ענר עצמו פחות התע ק במונחימ של המדינה והצבא. ה יפור שלו היה החיבור לעמ היושב בציונ, לאנשימ. גמ השנה נמשיכ להכיר בנ הגדול, אבל לנ הזה יש מחיר שאנחנו משלמימ. רבני בית הלל הוציאו בעבר "על הנ ימ" ליומ העצמאות - ותמיד זו הייתה התודעה שלנו. עכשיו אנחנו מודעימ גמ ל"על הגבורות", אבל זה לא מבטל או מעלימ את הנ המושלמ של הקמת המדינה. עינ אחת צוחקת, השנייה בוכייה. ביומ הזה אני רוצה לאחל למדינה שלי אחדות. בא שלי פעל לככ כל הזמנ, החל מאיחוד קופות החולימ של הפועל המזרחי עמ תנועת הפועלימ, למרות הפער האידיאולוגי, דרכ הני יונ להביא לה כמ בינ האצ"ל להגנה ערב מלחמת העצמאות, ועד שכפה על לוי אשכול להכני את משה דיינ ומנחמ בגינ לממשלה ערב מלחמת ששת הימימ. אנחנו יודעימ על מה חרב הבית השני, וא ור שזה יחזור. חיכינו שנה למתנה הגדולה שנקראת מדינת ישראל, ואנחנו חייבימ 2,000 לנצור אותה, יותר מכל דבר אחר. 30.04.25 | ערב יום העצמאות תשפ"ה | 635 גיליון | 8 <