שביעי

מה הייתה משמעות החג עבור היקירים שאינם? מה נשאר ממנו בלעדיהם? כיצד אפשר לחגוג לאור האובדן? ומה מאחלות קרוביהם של • המשפחות למדינה ולעצמן? גיבורי המלחמה מספרים על יום העצמאות אלון פרל יומ העצמאות היינו משחקימ בדרכ כלל חפש את המטמונ, בעקבות אירועימ משמעותיימ שקרו בהקמת המדינה. יהונתנ היה חלק מזה, אבל הוא פחות היה בעניינ של החגיגות הקלא יות. הוא ראה את יומ העצמאות בעיקר בהיבט של הקשר עמ הקדוש ברוכ הוא. אפ שחשב שיש הרבה דברימ לתקנ במדינה, הוא שמח על הנ ימ שקרו. אלא שיהונתנ לא איתנו, ויומ העצמאות הזה מרגיש שונה. במובנימ רבימ הוא גמ יותר עמוק ומשמעותי. אמ עד היומ היינו בצד המקבל, עכשיו הפכנו אנחנו להיות מגש הכ פ. כל המילימ הגדולות על מדינה ועצמאות הפכו יותר אישיות ומשמעותיות. ה מיכות ליומ הזיכרונ קשה, אבל יומ העצמאות הוא נחמה עבורנו. כשאנחנו רואימ את כולמ חוגגימ, זה נותנ משמעות לנפילה של יהונתנ, ואנחנו חשימ שזה בזכותו. הגעגועימ והבכי לא מונעימ מאיתנו לשמוח במה שיש. השנה נלכ למקומ שממנו יהונתנ נכנ לעזה, ושמ נעשה את המנגל המ ורתי, מתוכ הבנה שמנקודת הכני ה הזו אנחנו יכולימ לחגוג נשמע שמ את הקריאה האחרונה שלו לפני שנכנ , וננגנ שירימ ולשמוח. שאהב. נשמח במה שנתנ לנו. למדינה אאחל שנזכור כי המכנה המשותפ גדול מהאויב המשותפ, וצריכ להוביל אותנו לעתיד משותפ ולאחדות. דווקא האנשימ שחושבימ אחרת מאיתנו - אלו האנשימ שהקדוש ברוכ הוא בחר שיהיו עמ ישראל. חגי לובר אביו של סמ"ר )מיל'( ז"ל, אלישע יהונתן לובר שנפל בדרום רצועת עזה 30.04.25 | ערב יום העצמאות תשפ"ה | 635 גיליון | 6