שביעי

"אבא שמח להגן על עם ישראל". אלקנה ז"ל וגלית עם הילדים אבינועם, ערגה, אלומה ויהל ביחד. בבוקר הערתי את הילדים בנחת, עם חיוך. על כוס שוקו במיטה שלנו, סיפרתי להם שהשם החליט שאבא צריך למסור את נפשו למען עם ישראל ולעלות לשמיים, שזה מאוד כואב אבל גם זכות גדולה השטח בעזרת פיצוצ מבנימ שאיימו על היישובימ הישראליימ. "לפני הכ ני ה האחרונה הוא אמר לי שכשהוא בפנימ, הוא לא יכול לחשוב עלינו - כי הוא מפ יק להיות אדמ פרטי והופכ להיות של כלל ישראל". ומתי התחלת להבינ שקרה לו  משהו? "כש יימתי את הלימודימ, בש עות אחר הצהריימ, הייתה לי תחושה לא טובה של כבדות ועצב". בדיעבד התברר שבשעות האלה ממש אירע הא ונ שטילטל מדינה שלמה. כוחות מילואימ משני גדו בינואר 22 דימ יצאו ב אשתקד לפאתי מחנה אל מע'אזי במרכז הרצועה, שממנו יצאו מחבלי נוח'בה לטבח בקיבוצ כי ופימ. במה לכ ההכנות לפיצוצ המבנימ, הגיחו מחבלימ וירו טילי נ"ט לעבר כמה מוקדימ; המבנימ קר ו על הכוחות מהלוחמימ נהרגו, ובהמ 21- בשטח ו בנופלו. 35 אלקנה שהיה בנ "אליי לא הגיעו השמועות. חזרתי הביתה בערב, ונכנ תי למיטה עמ הבגדימ. שלחתי הודעה לחברה שאני מרגישה שקרה משהו, ויש לי תחושה שעוד מעט ידפקו בדלת". כעבור זמנ קצר היא התעוררה לקול הדפיקות. "היה לי ברור מי עומד שמ. פתחתי, והודיעו לי שאלקנה נהרג. לרגע לא הבנתי אמ אני ערה או חולמת. היו לי רעידות בכל הגופ, והמחשבה הרא שונה שלי הייתה על הילדימ". לגלית ואלקנה ארבעה ילדימ - אבי (, אלומה 9) (, יהל 10 נועמ )היה אז בנ ( וערגה )שנה(. "הדבר הראשונ שע 6) שיתי היה להתקשר לרב היישוב. אמ רתי לו 'אלקנה נהרג. תעזור לי לשמור על הילדימ שיגדלו עמ יראת שמיימ'. "בבוקר הערתי אותמ בנחת, עמ חיוכ. על כו שוקו במיטה שלנו, י פרתי להמ שהשמ החליט שאבא צריכ למ ור את נפשו למענ עמ ישראל ול עלות לשמיימ, שזה מאוד כואב אבל גמ זכות גדולה, ושאבא מאוד רצה ושמח להגנ על עמ ישראל". לפני אחת הכני ות לעזה, בי קשה גלית מבנ זוגה שי כתוב מכתב. "הוא קצת הופתע מה בקשה, אבל ה כימ. בהלוויה הקראתי את הה פד שלי, עוד לפני שקראתי את המכתב שלו". רק כמה ימימ לאחר נפילתו, כשראתה את הדברימ שכתב אלקנה, היא הצטמררה מהדמיונ הרב בינ שני הטק טימ. "אמ אתמ קוראימ את המילימ האלה, כנראה שקרה לי משהו", כתב אלקנה. "אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכמ שתהיו שמחימ. אל תהיו עצובימ כשאתמ נפרדימ ממני... יש לנו כל ככ הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה... בבקשה מכמ, תהיו אופטימיימ. תמשיכו לבחור בחיימ כל הזמנ. חיימ של אהבה, תק ווה, טוהר ואופטימיות... "בצוק איתנ נפצעתי. הייתה לי הב חירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על ככ שחזרתי להיות לוחמ. להפכ, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעמ". איכ קמימ מא ונ כזה?  "עוד לפני שקראתי את המכתב, קיימתי את הצוואה של אלקנה. הוא ביקש לא לבכות עליו, ואני חוש בת שאני היחידה בהלוויה שהצלחתי לקיימ את הבקשה שלו. אני לומדת תואר שני בטיפול בתנועה, ופעמ, כשהוא היה במילואימ, אמרתי לו שאני שוקלת לא ללכת ללימודימ. הוא אמר לי 'מה פתאומ. בחיימ אל תוותרי על עצמכ'. זה עזר לי. "כיתומה מאבא, גדלתי לאמא חזקה ששידרה לי שאנחנו לא מ כנימ. זה חיזק גמ אותי. היה לי ברור שהדרכ הנכונה היא לקומ ולהתרוממ. אני כבר לא אישה פרטית. ברגע שבעלי מ ר את הנפש שלו למענ עמ ישראל, אז גמ אני, כאלמנה, שייכת לעמ יש ראל ויש לי שליחות". חלק מהשליחות הזאת הוא בית חדש שהולכ ונב נה - "בית אלקנה", שעתיד לתת מענה רגשי לחיילימ ולבני משפחו תיהמ מדרומ הארצ. "בעשייה שלי יש אמירה. אמ אני, כאלמנה שאיבדה את היקר לה, יכולה לבחור בחיימ, אז גמ אתמ יכולימ". איכ זה לבנות זוגיות, כשברקע יש  את אלקנה? "היה ברור מההתחלה שאלקנה נוכח מאוד בבית, והבחירה להמשיכ היא מתוכ הבית שבניתי איתו. אני לא יודעת אמ כל גבר היה נכנ למציאות כזאת, אבל רחמימ שמח באמירה הזאת וה כימ לה. הילדימ יודעימ - יש אבא אלקנה בשמיימ ואבא רח מימ פה. זאת הרמוניה מיוחדת. "בדרכ להלוויה של אלקנה, הבנ שלי אמר לי 'אמא, תתחתני שוב'. הבוקר הוא יפר לי 'חל מתי על אבא ועל רחמימ ביחד'. • זה מדהימ". 30.04.25 | ערב יום העצמאות תשפ"ה | 635 גיליון | 28