שביעי

”ראיתי אבות ואמהות בוכימ על שנה, 30 ו 20 קברי הילדימ גמ אחרי כאילו איבדו אותמ היומ. כשהמ מנ ציחימ זה נותנ להמ מרגוע איכשהו, אבל זה באמת כמו פל טר על פצע שתמיד נשאר פתוח. שאפ אחד לא ית נ ה חלילה בכאב הזה, שאינ לו ריפוי. על בנ שנפל לא נגזרה גזירה שישתכח מהלב. אי אפשר לשכוח אותו". יעמוד עמ 20:00 ביומ שלישי ב ישראל לדקת צפירה של התייחדות עמ חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. יומ הזיכרונ הוא היומ שבו הכאב הפרטי של המשפחות השכולות הופכ לנחלת הכלל, ומ פר הנופלימ באוקטובר וב 7 והנרצחימ בטבח מלחמה שפרצה בעקבותיו הביא את השכול כמעט לכל שכונה ורחוב בי שראל, בוודאי לכל עיר. ”מעבר להיותו יומ הזיכרונ של עמ ישראל, היומ הזה הוא גמ יומ הזיכ רונ הפרטי של כל משפחה שאיבדה את היקר לה", מדגיש הרטמנ. ”אנ חנו רוצימ שהמשפחות יידעו שטיפלנו כהלכה בבנ היקר שלהנ - מרמת השטח ועד לאנשי חברה קדישא שמשרתימ במרכז הצבי בב י שורה. אנחנו רו צימ שתהיה להנ ודאות מוחלטת שהבנ אכנ הובא לקבורה, בלי צל של פק פוק, ובמקרימ רבימ גמ בשלמות הגופ והנפש. אנחנו רוצימ שיידעו שהח ללימ, שנשמותיהמ מרחפות מעלינו, טופלו על ידי גלי הרבנות מתוכ רטט וזיע, אימה ופחד, והובאו לקבורה בכ בוד הראוי לכל חלל צה"ל". איכ נראה תהליכ ה"קליטה" של חייל שנפל? ”כשיש אירוע של חלל, גלי הר בנות מתייצבימ ממש מרגע הנפילה, כדי שהזיהוי יהיה הכי מהיר שאפ שר וניתנ יהיה למ ור למשפחה את ההודעה הקשה בצורה מכובדת. לאחר מכנ החלל מגיע אלינו לשורה, ואנ חנו ממשיכימ בטיפול עמ בדיקה של רופא משפטי, שבודק את הפגיעות של החלל, כדי שבהמשכ נוכל לתת למשפחה את כל התשובות ולא יישא רו שאלות ללא מענה. ”הליווי נמשכ אחר ככ, בימי האז כרה ובימי הזיכרונ, ואנחנו באימ ועו מדימ ליד האבות השכולימ שאומרימ קדיש על קבר הבנ או הבת, ועוטפימ את המשפחות בהמונ אהבה כדי לתת להנ קצת יציבות בתוכ כל מה שעובר עליהנ. נעשה הכל כדי למלא אחר כל בקשה שלהנ, תהיה אשר תהיה, מכל עדה ומכל דת". "כאילו הוא החלל היחיד" ובכל זאת, לפני כחצי שנה עלה לכותרות יפורה של משפחת יוד קינ, שביקשה שעל מצבת הבנ שנפל ייכתבו ראשי התיבות הי"ד, ובהתח לה נתקלה ב ירוב ונאלצה להיאבק עד להתערבות שר הביטחונ דאז יואב גלנט. ”הכיתוב על מצבות החללימ אינו בתחומ האחריות של הרבנות הצבאית, אלא של היחידה להנצחת החייל במ שרד הביטחונ. זה לא דבר שאנחנו יכולימ להשפיע עליו, אלא אחראימ לטיפול בחלל ולאחר מכנ לליווי של המשפחה. אני שמח שבקשת המשפחה אושרה ב ופ". יש מקרה של משפחה שכולה שנצרב בכ? חלל שאת ה יפור שלו לא תוכל לשכוח? ”כל חלל הוא צריבה בנפש. גמ כשצריכ לטפל באירוע שיש בו לא מעט חללימ, ולצערנו היו הרבה מקרימ כאלה בשנה וחצי האחרו נות, החלל שלפנינו הוא כל עולמנו. העובדה שבאותו אירוע נהרגו עוד חיילימ, אינ משמעותה שחלל אחד יקבל עדיפות על פני חלל אחר. כל משפחה תקבל את מלוא תשומת הלב שלנו, כאילו בנה הוא החלל היחיד. צילומים: יוסי זליגר כשמשפחות מגיעות להיפרד מיקיריהן, כל רעשי הרקע נעלמים; אתה רואה את האמונה היוקדת של האנשים, דתיים ולא דתיים, אמונה שכמותה הייתה אולי רק בתקופת השואה. הם עומדים ופשוט מודים על מה שהיה להם "רטט וזיע, אימה ופחד". הלוויתו של סרן )מיל'( שגיא יעקב רובינשטיין ז"ל חלל "כל חלל הוא צריבה בנפש". הרטמן בבית העלמין בעיר מגוריו 25.04.25 | כ"ז בניסן תשפ"ה | 634 גיליון | 10