שביעי

04.04.25 | ו' בניסן תשפ"ה | 632 גיליון | 16 התי ישבות "מתפללת שנהיה שוב משפחה אחת". סילביה קוניו, לצד הכיסא הריק ותמונות בניה אני לא מצליחה לישון בלילה יותר משעתיים־שלוש ברציפות. בדיוק עכשיו חזרתי מארבל, והיא סיפרה לי שהיא מסדרת את הבית, שיהיה מוכן כשאריאל יחזור "אינ לנו תוכניות לליל ה דר", אומרת ילביה קוניו בכאב. "נאכל מצה, אבל זו תהיה ארוחה רגי לה. זה לא יהיה חג חירות. אני רק מתפללת שנהיה שוב משפחה אחת". (34) ככה זה כשאת אמא לשני בנימ שבויימ, דוד (. "דויצ'וני שלי, אריאליטו שלי, פאפיטו. 27) ואריאל אמא מתגעגעת אליכמ", היא קוראת למקרה שהכתבה תגיע לידיהמ, ודמעות חונקות את גרונה. "אנחנו עו שימ כל מה שאנחנו יכולימ כדי להחזיר אתכמ, רק תהיו חזקימ. אני אוהבת אתכמ ושולחת חיבוקימ ונשיקות". את מצליחה לשמור על אופטימיות?  "אינ לי ברירה. קיבלנו לאחרונה אות חיימ מדוד. על אריאל אנחנו לא יודעימ דבר מתחילת המלחמה, אבל אני יודעת שהוא חי, אני מרגישה אותו. הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא התקווה. אני חולמת על הרגע שאפתח את הדלת, ואחבק ואנשק ואריח אותמ. אני מרגישה שאוטוטו זה קורה". "אף אחד לא מדבר איתנו" "דוד הוא ילד עמ אופי. הוא חשמלאי והנד אי מכונות, ואבא מדהימ שמשחק עמ הבנות שלו כמו ילד קטנ", מ פרת ילביה. "אריאל הוא בנ הזקו נימ שלנו. ילד חמוד ברמות, עמ כבוד לאחרימ, אחד שאוהב לעבוד. הוא למד מחשבימ ועבד כבודק תוכנה. הוא לא מדבר הרבה, ותמיד בלחש". ארבעת ילדיה של ילביה, שגרימ לצידה בקיבוצ ניר 20 עוז, הגיעו אליה בערב שמחת תורה אשתקד. "היינו אנשימ, קישקשנו, אכלנו, שתינו קפה, צחוקימ. למח רת התחילו האזעקות. אריאל היה הראשונ שהודיע לנו הוא שלח הודעה שהמ 8:28 שיש מחבלימ בקיבוצ. ב נכנ ו ל רט אימה, ומאז לא שמענו ממנו ומבת זוגו ארבל יהוד )ששוחררה רק לפני כחודשיימ(". באותו הזמנ, דוד, אשתו שרונ ושתי התאומות הפעוטות שלהמ, אמה ויולי, היו בממ"ד ביתמ. יחד איתמ שהו דניאל, אחותה של שרונ, ובתה אמיליה. בשעות הראשונות המ נלחמו על הדלת, אכ כשהבית החל להישרפ נאלצו לצאת החוצה. דוד הלכ ראשונ עמ יולי ונתפ מיד, ובהמשכ קרה אותו דבר לשאר בני המשפחה. בדרכ לשבי הופרדה מהמ אחת הבנות הקטנות, אכ כעבור כמה ימימ כולמ התאחדו. שרונ, אמה ויולי חזרו בע קת החטופימ הראשונה. רט האימה שפקד את אריאל ודוד הגיע גמ לפתחה של אממ. "המחבלימ נכנ ו לדירה שלנו וני ו לפתוח את דלת הממ"ד. בעלי החזיק את הידית כמה שעות, וב ופ המ ויתרו. תוכ כדי גמ איתנ, התאומ של דוד, התקשר אליי וביקש עזרה. הוא ומשפחתו נכלאו בממ"ד. התק שרתי לכל מי שאני יכולה, וברגע האחרונ חילצו אותו". מתי הבנת מה קרה לאריאל ודוד?  "כשיצאנו מהממ"ד, הגענו לחמ"ל ופגשנו את נע מית דקל חנ. היא נחטפה מביתה והייתה בדרכ לרצועה עמ דוד ומשפחתו, אכ עשתה את עצמה מתה והצלי חה לזחול בחזרה. ממנה הבנו שדוד חטופ. אריאל היה נעדר במשכ חודשיימ, וב ופ הודיעו לנו שהוא נחטפ. "אני לא מצליחה לישונ בלילה יותר משעתיימ שלוש ברציפות. בדיוק עכשיו חזרתי מארבל, והיא יפרה לי שהיא מ דרת את הבית, שיהיה מוכנ כשאריאל יחזור". לפני חודשיימ החליטה ילביה לשבת לבדה מול משרד ראש הממשלה בירושלימ. "זו הייתה מלחמה שלי, בשקט. חיכיתי שמישהו ייצא, אבל זה לא קרה. אפ אחד לא מדבר איתנו. בני גנצ והנשיא יצחק הרצוג התקשרו לשאול לשלומנו, ומעבר לזה כלומ. ראש הממשלה? לא • יודעת אמ יש לו משהו להגיד לי חוצ מ ליחה". "אני חולמת שאפתח את הדלת ואחבק את דויצ'וני ואריאליטו שלי" סופרים כבר שנה וחצי בשבי, והלב של אמם סילביה דוד ואריאל קוניו "לאחרונה קיבלנו אות חיים מדוד, ועל אריאל אנחנו לא יודעים • נשבר דבר מתחילת המלחמה. אבל אני מרגישה אותו, ובטוחה שהוא חי" אלון פרל 546 ימים בשבי צילום: באדיבות המשפחה