שביעי

28.03.25 | כ"ח באדר תשפ"ה | 631 גיליון | 14 ריות מונחת על כתפיי. איכ שאני אתכלל את האירוע, ככה הוא ייראה. הפיגוע כבר קרה, ועכשיו המשימה שלנו היא להביא הכל ל יומ הכי מהר שאפשר, עמ כמה שפחות נזק". אור: ”אנחנו לא יודעימ איכ אנחנו נכנ ימ לאירוע. יכול להיות שהיית מאוד יעיל וטוב ברגע מ וימ, ובפעמ אחרת אתה תגיב אחרת". אריאל: ”אותי הכי מפחיד להיקלע לאירוע. כשאני נקרא, אז יש לי כמה שניות להכינ את עצמי מנטלית. פעמ, כשנקלעתי לאיזו התרחשות, זה היה מאתגר. חיילימ נופפו לנו לעז רה כיוונ שהמ ירו בחשודימ, ואשתי והילדימ היו ברכב אחר. מבחינתי, אירוע הוא פיגוע עד שאוכיח אחרת". ומה עשית באותו רגע? ”התקשרתי לרבש"צ מקביל וביקש תי שיגיע כמה שיותר מהר, כי אני לא יכול להישאר עד להעברת המקל. גמ אחד מקציני ההגמ"ר נקלע לשמ, אז נ עתי להוריד את המשפחה בבית וח זרתי לזירה. זו הייתה זירה בלי קליטה, אז ביקשתי דרכ הקשר מרונית שתט לפנ לאשתי. כשאשתכ לא יודעת לאנ יצאת, זה הרבה יותר מורכב". איכ אתמ מתמודדימ עמ העומ הנפשי וההיחשפות למראות לא קלימ? רונית: ”אנחנו עטופימ. ’חו נ יהודה' שנותנ מענה מלא לכל מי שרק צריכ באזור, ואנחנו עושימ דנאות והשתלמויות של חו נ, שמגיעות יחד עמ ימי הפוגה לרבש"צימ". אהרנ: ”לפעמימ, השיתופ בתוכ החבורה הוא הרבה יותר יעיל מאנשי מקצוע. אמ אתה רואה רבש"צ חבר שקרה משהו ביישוב שלו, שב איתו לקפה ודבר איתו. זה ייתנ לו המונ כוח. הכי נוח וקל לשתפ אותמ. המ מבינימ מה עברת, ויודעימ לתת לכ פרופורציות". רונית: ”אי אפשר לבוא לתפקיד הזה בלי תחושת שליחות. אתה עובד ימימ בשנה. אינ אחד כאנ 365 ,24/7 שיוצא לחופש ומתנתק לחלוטינ ממה שקורה ביישוב". עמי: ”הייתי בחו"ל, וראיתי שהחות'ימ מתכוננימ לירות טילימ על ישראל. התקשרתי למ"מ שלי ואמרתי לו משמ להתחיל לפתוח את המקלטימ ביישוב. אינ מה לעשות, אתה מחובר כל הזמנ". איפה צה"ל נכנ לתמונה? אור: ”יש המונ שיתופי פעולה. אתמול הייתה לי הקפצה יחד עמ יחידת ההגמ"ר, היומ תרגיל עמ חצי כיתת כוננות, בשבוע הבא תרגיל עמ החצי השני, ואחר ככ מטווח". רונית: ”אנחנו חלק בלתי נפרד מה צבא, וצריכימ יחד לדאוג כאנ לאורח חיימ רגיל. משימת החטיבה היא שמירה והגנה על חיי התושבימ והעוברימ בג זרה, אבל ב ופ זו גמ המוכנות וההכ נה לאירוע. אפ גורמ לא יושב ומחכה שההתרחשויות יגיעו אליו". עמי: ”רבש"צ לא מתע ק רק בפי ץ " הש חזרת ”רבש"ץ לא מתעסק רק בפיגועים, אלא הוא הראשון עמי: שייקרא לתאונת דרכים, שריפה או ילד שהולך לאיבוד". ”בעלי בכיתת הכוננות של היישוב, ואם יש אירוע, רונית: שנינו לוקחים את הילדים לשכנים ממול ויוצאים" גועימ. אמ יש תאונות דרכימ ב מוכ ליישוב, אז אתה כנראה הראשונ שת קפוצ ותגיע, וגמ אמ פורצת שריפה בבית או בשטח פתוח. גמ אמ ילד הלכ לאיבוד, הטלפונ מהאמא המודאגת יגיע אליכ". אור: ”בתור רבש"צ חדש, הדהימ אותי איכ מפקד החטיבה יודע על כל דבר שאנחנו עושימ. היה גנ ילדימ שיצא לראות פריחה, והמח"ט מיד דיבר איתי על זה. בתור אזרח רגיל לא הייתי מודע למ פר ה יבובימ שהצבא עושה בתוכ היישובימ. הכל מ ונכרנ, וזה מדהימ בעיניי". סעודת שבת עם המח"ט בכלל, נראה שהרבש"צימ ו גנית הקב"ט מדברימ על הקצונה הבכירה של צה"ל בגזרה באהבה ואפילו ב וג של הערצה. ”המפקדימ בחטיבה לא רואימ הרבה זמנ את הבתימ שלהמ, וחלק מהחיבור שלנו אליהמ הוא להיות בית עבורמ", מ פרת רונית. ”אנחנו עושימ להמ כבי ות, מארחימ אותמ לארוחות שבת וחגימ, מזמינימ אותמ לקידושימ בבית הכנ ת". אור: ”באחד מימי רביעי קיבלתי טלפונ שהמח"ט וקצינ ההגמ"ר רוצימ לבוא אליי ל עודת שבת". רונית צוחקת: ”תגיד תודה. אליי הוא התקשר בערב חג והודיע שהוא • בא". < "אנחנו חלק בלתי נפרד מהצבא". פועלים בשטח