שביעי

‡• ’ ˜—ƒ ‹‡†–’Š 072.231.0000 •Ž ˜ƒ–‡‰Œ ‡–‡ . •—Œ ˜ƒŠ‡ƒŒ‚ ˜ƒ–…‚ Š— …~ ‹ƒ•Œ Š‰‚ 2025 ƒ–• ל אנשימ שעברו אובדנ, קשה לעיתימ לדבר על חוויית הש כול ולפתוח את הלב בנושא כל ככ טעונ. דנה חדשה לק ראת פורימ משלבת בינ שכול ואלכוהול, כשהמטרה העיקרית שלה היא לא רק ”לתפו ראש" - אלא גמ לאפשר הקלה על הכאב, ואפילו לה כני מעט שמחה ללב. הודיה קלאפיש, נשואה ואמ לשניימ מהיישוב נוקדימ, איבדה לפני ארבע שנימ את אחיה, ידידיה, ב יבוכ שנה לאחר שנפצע 20 רפואי שנגרמ בתאונת דרכימ. "הוא נפצע בתענית .14 והוא בנ 3 א תר, כשהייתי בת גדלתי לתוכ מציאות של אח גדול פצוע ומשותק, וזה היה חלק בלתי נפרד מהחיימ שלי ומהחיימ שלנו כמשפחה. "טיפלנו בו ודאגנו לו בכל יומ. ראינו בטיפול בו שליחות של ממש, והיינו לצידו כל השנימ. היה לנו קשר קרוב מאוד. אחרי שהוא נפטר, שאלו אותי כל הזמנ איכ זה בדיוק קרה. הר גשתי שלא הבינו אותי, ובמקומ רק לתמוכ ולהיות רגישימ, חקרו אותי. אנשימ לא הצליחו לשמור את ה קר נות שלהמ לעצממ". כעבור זמנ קצר נחשפה קלאפיש לפעילות של קרנ מנדל למשפחות שכולות, והרגישה שמצאה בית. "נפ תחתי לעולמ שבו מבינימ אותי, ומ בינימ מה זה לאבד אח. ממש משפחה אחת גדולה. נפגשנו הרבה פעמימ, ובמפגשימ האלה בכינו, צחקנו, יפ רנו בדיחות שחורות והיינו הכי אנחנו שאפשר. הרגשנו שמותר לנו הכל". הדרכ מהמפגשימ הללו ל דנת "שכול ואלכוהול" לאחימ וליתומימ אחימ 20 הייתה קצרה. "היינו שמ שכולימ, וזה היה מאוד אינטימי. אומרימ שנכנ יינ יצא וד, אז באמת היה כיפ. כולמ השתחררו והיו שמחימ. זה גרמ לאנשימ להיפתח, וגמ לא פשר לעצממ לשמוח. הקשר בינינו, שגמ ככ נהיה משמעותי, התהדק עוד יותר". מלבד אלכוהול ו דנה להכנת קו קטיילימ שמעביר מומחה בתחומ, את הערבימ הללו מלווימ אנשי מקצוע טיפוליימ, שמובילימ שיח בנושא השכול והאובדנ. "במקרימ רבימ, האלכוהול מביא את השכול למקומות פחות טובימ, ועובר דרכ בריחה מה תמודדות", מ בירה רכזת אזור מרכז בקרנ, מוריה בוקרה, שהתייתמה מא ביה בגלל מחלה קשה. "לכנ, דווקא דנת קוקטיילימ כזאת מביאה בצורה מדהימה את המפגש לרמת שיח ועי בוד הטראומה. האלכוהול יכול לשמש גמ כלי חיובי, שעוזר להתמודד". "לכבוד מי שנשארו" אחת ה דנאות שזכורות במיוחד לבוקרה כללה כמה מתיישבי הארד קור מהשומרונ, שהצליחו להפתיע אותה. "באו הורימ שכולימ מגב ההר, ובהתחלה המ היו מ ויגימ מהשילוב בינ שכול לאלכוהול, ולא הבינו איכ זה יתחבר. אבל אחרי כמה קוקטיילימ, נוצרה אווירה כיפית ומרימה והתפתח מעגל שיח כנ ומדהימ. האלכוהול פתח משהו, הוריד מחיצות וגרמ לכולמ לדבר בצורה משוחררת ופתוחה על מה שעברו". בוקרה מ בירה שהמשפחות השכולות חוות פער כשהנ נתקלות במי שעבר טרגדיה דומה. "ב ביבה הקרובה לא תמיד יש מקומ לפתוח ולדבר על הקושי. המפגשימ האלה נותנימ למשתתפימ יותר ביטחונ, כי המ פחות חושבימ מה אחרימ יגידו. האלכוהול לוקח את זה לרמות חדשות". "שאלו אותנו עבור מי אנחנו רוצימ להרימ כו ית", משתפת קלא פיש, "וכולמ אמרו שהמ מרימימ כו ית לכבוד אלה שנשארו וממשיכימ הלאה. אני שתיתי גמ לכבודו של אחי, כי אני בטוחה שכשהוא רואה אותי שמחה - זה משמח גמ אותו • בשמיימ". נפתחתי לעולם שבו מבינים אותי, ומבינים מה זה לאבד אח. בכינו, צחקנו, סיפרנו בדיחות שחורות והיינו הכי אנחנו שאפשר. הרגשנו שמותר לנו הכל האלכוהול עלול להביא את השכול למקומות פחות טובים, אבל הוא יכול לשמש גם כלי חיובי שעוזר להתמודד. אחרי כמה קוקטיילים התפתח מעגל שיח כן ומדהים הודיה ואחיה ז״ל צילום: באדיבות המשפחה