שביעי

יבואו להלוויה, כולמ בלי יוצא מנ הכלל", כתב כמי שחזה את גורלו. "אני רוצה שהמ יידעו כמה אני גאה בכל אחד ואחד מהמ, וכמה אני מתג עגע לתקופה שהדרכתי אותמ, בינ אמ המ מקרמבו או בני עקיבא, כל אחד ואחת מהמ עמוק אצלי בלב". "לא צריכה הכרה חיצונית" בהלוויה, במקומ ה פד רגיל, הק ריאה עטרה מכתב אהבה שבו ציינה כיצד בכל יומ שישי דאג אריאל לש לוח לה פרחימ, גמ כשהיה בעזה או בלבנונ, והבטיחה שבכל שבוע תעלה לקברו ותעשה כמוהו. ככ גמ נולדה התמונה המפור מת שלה, כשהיא נשכבת ליד קברו הטרי. "כולמ חושבימ שמדובר בתמו נה עצובה, אבל אני דווקא הרג שתי שלווה באותו רגע. בכלל, כשאני נמצאת בהר הרצל, אני מרגישה הכי קרובה לאריאל. זה קרוב אליי, ואריאל תמיד צחק שזה רומנטי שרואימ את ההר מהבית שלי". מיזמ הפרחימ שהקימה עטרה, באינ THE_FLOWERS_MAN טגרמ, חשוב לה מאוד. ”אני כבר לא אקבל מאריאל פרחימ, אבל למה שא נשי מילואימ לא יוכלו להביא הביתה פרחימ ולהוקיר תודה למי שנשאר מאחור, ודאג לכל בזמנ שהמ לא היו?”, היא שואלת ולא מחכה לתשובה. לאריאל יש הורימ ואחימ שכולימ. איכ את מגדירה את עצמכ? "אני אלמנה ללא טבעת. אמנמ לא גרנו ביחד ולא היינו נשואימ, אבל ב ופ אריאל היה החיימ והעתיד שלי. היה לי ברור שהוא יהיה אבא של הילדימ שלי. אפילו ראיתי שהוא שלח לעצמו הודעה על דנה להכנת טבעות נישואימ". מה עשית בשבעה? "הייתי עמ המשפחה שלו, ובג לל שבאו הרבה אנשימ לנחמ אותי, פתחו אוהל גמ בשבילי. ישבתי עליו שבעה". 90 צילומים: חיים גולדברג - פלאש אז את רואה בעצמכ אלמנה לכל דבר. "כנ. אני לא צריכה את ההכ רה החיצונית. ברור לי מה המעמד האמיתי שלי, ומה הייתי עבור אריאל. זכיתי להיות איתו שנתיימ, שבעה חודשימ ושבוע, וזאת הייתה התקו פה הטובה ביותר בחיימ שלי. אריאל בחר בי ובחר לאהוב אותי עד הנצח, ועכשיו זה הנצח שלו", היא אומרת מבעד לדמעות. "גם ההורים שלי איבדו ילד" תמונותיו של אריאל ניבטות מכל פינה ב לונ בית משפחת ינטונ. כמי שגדל במציאות מורכבת ועבר חיימ לא פשוטימ, הייתה לו יחידת דיור מתחת לבית הוריה של עטרה, ונראה שלא רק היא מתאבלת עליו. "ההורימ והאחימ שלי היו מחוברימ אליו ולקחו את הנפילה שלו בצורה קשה מאוד. מבחינת ההורימ שלי, המ איבדו ילד. האחימ שלי איבדו אח. לכ ת ביר את זה לאנשימ, כי ב ופ אינ לנו את התואר 'משפחה שכולה', ולי אינ התואר הרשמי של אלמנה". ל יומ, מבקשת עטרה להראות לי הודעה נו פת שאהובה כתב לפני שנכנ לראשונה לעזה, והיא זו שגמ הפכה ל טיקר של אריאל: "תעשו טוב, תשמרו על ה ביבה שלכמ, תשמרו על המדינה המופלאה הזאת, תרימו זבל מהרצפה, אל תלכלכו את הרחובות, אל תיפלו להשפעה של החברה. תעשו טוב לאנשימ, זה הדבר הכי חשוב שיש. תחזירו דברימ בצורה טובה יותר משקיבלתמ, תשמרו על עצמכמ ועל הבריאות שלכמ”. ”אריאל תמיד האמינ בלעשות טוב, כל אחד בדרכו”, מ כמת עטרה. ”הוא קיבל את החיימ והשיב אותמ טובימ יותר. עכשיו הוא שומר עליי • מלמעלה”. "עכשיו זה הנצח שלו". עטרה בחלוקת הפרחים כולם חושבים שהתמונה ליד הקבר עצובה, אבל דווקא הייתי שלווה באותו רגע. שם אני מרגישה הכי קרובה לאריאל. הוא תמיד צחק שזה רומנטי שרואים את הר הרצל מהבית שלי 90 צילומים: חיים גולדברג - פלאש צילומים: אורן בן חקון 07.03.25 | ר תשפ"ה ז' באד | 628 גיליון | 30