שביעי

21 | 29.11.19 | א' בכסלו תש"ף | 382 גיליון שביעי הכתבה ב'שביעי', בשבוע שעבר גם כאשר התעוררה אצל אחדים מן הפרושים ציפייה משיחית, היא מעולם לא חרגה מגבולות ההשקפה המסורתית של גאולה מידי שמיים --- יעקב מאיר י הד ו ת "הגר"א ותלמידיו לא חשבו על מהפכה ציונית, ובוודאי לא הובילו אותה" פרופ' עמנואל אטקס בתגובה • הקרב על מורשת הגאון מווילנה לדבריו של ד"ר אריה מורגנשטרן בשבוע שעבר ב'שביעי': "אין כל אחיזה לטענה שעליית תלמידי הגר"א נבעה ממניעים משיחיים" בשבוע שעבר פור מה ב'שביעי' כתבה נרחבת על הגאונ מווילנה, ה יבות שהביאו אותו לנ ות לעלות לארצ ישראל, והמניעימ שעמדו מאחורי העליות השו נות של תלמידיו. במהלכ הכתבה הובאו דבריו של ד"ר אריה מורגנשטרנ, שה ביר כי מניעימ משיחיימ עמדו מאחורי הגר"א ותלמידיו, שרצו ליישב את ישראל כחלק מהליכ של זירוז הגאולה. בינ היתר הועלו טענות כלפי דבריו של פרופ' עמ נואל אטק מהאוניבר יטה העברית, ש ובר כי תלמידי הגר"א עלו לישראל מטעמי מ ורת ולא ממניעימ משי חיימ. לפניכמ תגובתו של אטק : "'כל הפו ל במומו פו ל'. ד"ר מורגנשטרנ טוענ שהמחקר שלי מוטה מ יבות פוליטיות. האמ הוא עצמו שליח האו"מ? פרי, 'הציונות המשיחית של הגאונ מווילנה - המצאתה של מ ורת', אינו עו ק ב וגיות פוליטיות, אלא בשאלה הי טורית: האמ מוצדק לראות בעליית תלמידי הגר"א עלייה ציונית? "הטענה שבי וד עליית תלמידי הגר"א עמדה הש קפה ציונית-משיחית, עומדת במרכז שישה פרימ שיצאו מתחת ידו של שלמה זלמנ ריבלינ בשלהי שנות . ב פרי בחנ 20- ' של המאה ה 50- ' ובשנות ה 40- ה תי את הטענות העולות מ פרימ אלה, על י וד עיונ בעשרות מקורות אמינימ בני התקופה. המ קנות העי קריות: אינ כל אחיזה לטענה שעליית תלמידי הגר"א נבעה ממניעימ משיחיימ. לעומת זאת, ר' מנחמ מנדל משקלוב ור' ישראל משקלוב )שהובילו את עליית תלמידי הגר"א(, מנהיגי קהילות הפרושימ בצפת ובי רושלימ, העידו שמטרתמ הייתה ליי ד בארצ מרכז של לימוד תורה ברוחו של הגאונ. גמ כאשר התעוררה אצל אחדימ מנ הפרושימ ציפייה משיחית, היא מעו למ לא חרגה מגבולות ההשקפה המ ורתית של גאולה מידי שמיימ". בככ עונה אטק לטענה כי דבריו, שלפיהמ פר 'קול התור' ו פרימ נו פימ נכתבו מפרי מוחו של ריבלינ ז"ל, בני יונ להראות כי הציפייה לגאולה עמדה בראש מעייניהמ של תלמידי הגר"א וכי למעשה היישוב הישנ הקדימ את הציונות, אינמ נכונימ. " פר 'קול התור' הוא מקרה מובהק של חיבור פ אודו-אפיגרפי - חיבור מאוחר שמחברו בחר לת לות אותו במחבר קדומ כדי לשוות לו יוקרה ו מכות", ממשיכ אטק . "איש לא ראה פר זה ואפ לא שמע עליו . כמה מהרעיונות 1947-1946- לפני שנדפ לראשונה ב העיקריימ ב פר, אלה המשווימ לו משמעות 'ציונית' כביכול, אינ להמ כל י וד בכתבי הגר"א". "להתרפק על מיתוסים" ל יכומ אומר אטק : "אינ כל פק שהגר"א ותל מידיו האמינו בגאולה משיחית וייחלו לבואה, ואולמ המ מעולמ לא חרגו מגבולות ההשקפה שהגאולה תבוא מידי שמימ. ואילו התנועה הציונית, שקמה בשלהי בעקבות הפוגרומימ ברו יה והאנטיש 19- המאה ה מיות המודרנית במרכז אירופה ובמערבה, הייתה תנו עה לאומית-מודרנית שביקשה לפתור את המצוקה של יהודי אירופה על ידי פעילות מדינית והתיישבותית. מדובר במהפכה שהגר"א ותלמידיו לא העלו על דעתמ, ועל אחת כמה וכמה שלא הובילו אותה. "אשר לכתבי ד"ר מורגנשטרנ, הנ בגופ פרי והנ בנ פח מיוחד שהקדשתי לו, הבאתי דוגמאות המעידות על שיטת ה'מחקר' שלו. פעמ אחר פעמ הוא קורא במ קורות את מה שאינ בהמ וממציא 'עובדות' הי טוריות בכוח דמיונו. מי שמבקש להתרפק על מיתו ימ משובבי לב, יערב לו. ואולמ לכל מי שחפצ לרדת לחקר האמת, אני מציע לקרוא את פרי ולשפוט בעצמו האמ הוא • משכנע אמ לאו". פרופ' עמנואל אטקס צילום: פרופסור דויד אסף, ויקיפדיה