הנדסת מים

47 הכנרת, מאגר המים המתוקים הגדול בישראל, ניצבת בשנים האחרונות מול אתגרי אקלים הולכים ומחריפים. רצפי בצורת ארוכים, גלי חום ואירועי קיצון הידרו-אקלימיים משפיעים לא רק על מפלס האגם, אלא גם על איכות המים ועל יציבות המערכת האקולוגית כולה. ירידה בספיקות הנחלים והתחממות ממושכת של שכבת מים העליונה מעודדות התפתחות של פריחות אצות וציאנובקטריה, חלקן בעלות פוטנציאל לייצור רעלנים, ובמקביל משנות את מחזורי הנוטריינטים והחומר האורגני במים - תהליכים שמקשים על אספקת מי שתייה איכותיים. כדי להבין כיצד הכנרת תגיב לתנאי האקלים העתידיים, פועל פרויקט , בשיתוף פעולה עם חוקרים מגרמניה, MEWS המחקר הבינלאומי שוודיה, ודנמרק, המשלב מודלים הידרודינמיים-ביוגיאוכימיים עם מדידות שדה ותצפיות לוויין. באמצעות מודלים חד-ממדיים ותלת- ממדיים החוקרים יכולים לדמות את תנועת המים באגם, את ערבוב השכבות, את מחזורי החנקן והזרחן ואת התפתחות פריחות האצות, ובכך לבחון כיצד אירועי קיצון כמו בצורות או גלי חום עשויים להשפיע על הכנרת בעשורים הקרובים. במפגשים עם רשות המים ונציגי משרד האנרגיה אשר מממנים את הצד הישראלי של הפרויקט, הוגדרו מספר תרחישים מרכזיים לבחינה ולהערכת סיכונים. בשניםשחונות צפויה ירידת מפלסשתוביל לעלייה במליחות ולפגיעה אפשרית הן באיכות המים והן במערכת האקולוגית של האגם. בשנים ברוכות, לעומת זאת, ספיקות גבוהות עשויות לשנות את עומסי הסדימנטים והנוטריינטים המגיעים לכנרת ולהשפיע על ניהול משק המים. תרחיש נוסף שנבחן הוא הזרמת מים מותפלים מנחל צלמון, שעשויה לשנות את מאזן המים והמליחות באגם. לצד זאת, המחקר מתמקד בשלושה סיכונים מרכזיים: פריחות העלולות לגרום Lyngbya של ציאנובקטריה רעילות, פריחות של לבעיות טעם וריח במי השתייה, ועלייה במליחות - כולל תרומת מעיינות תת-קרקעיים בקרקעית הכנרת. שיתוף הפעולה עם גופי ניהול המים בישראל מאפשר להפוך את תוצאות המחקר לכלי מעשי שיסייע בקבלת החלטות ובהגנה על אחד ממקורות המים החשובים במדינה. אחד האתגרים הגדולים בבניית מודל אקולוגי לכנרת הוא תיאור . מימין, התפלגות קבוצות הפיטופלנקטון Sentinel-2 , שנקלט באמצעות לוויין 2018 במרץ 17- : משמאל, צילום לוויין של ריכוזי הכלורופיל בפני השטח של הכנרת מ 1 איור השונות בפני השטח של הכנרת, כפי שחושבו עבור אותו היום. ניתן לראות כי קבוצת הירוקיות מציגה את הדמיון המרחבי הגבוה ביותר לתבנית שנצפתה בצילום הלוויין. מודל אקולוגי חדש לכנרת: פיתוח בינלאומי המבוסס על ידע מאגמים ברחבי העולם חקר ימים ואגמים לישראל (חיא“ל) | המכון לחקר הכנרת | ד“ר יעל אמיתי, ד“ר שחר רגב, יואניס קרמידאס וד“ר גדעון גל צילום: נטלי קמפר, המכון לחקר הכנרת.