הנדסת מים

44 152 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | 2025 יום עיון ניטור ומחקרי כנרת (שיטפונות או עליה בהזרמה) החלקיקים המרחפים מביאים איתם הרבה זרחן וחנקן הספוחים על גביהם. מקורות החנקן והזרחן כנראה נובעים מהשדות החקלאיים ומעדרי הצאן והבקר הנמצאים באגן ההיקוות, אך יש לבצע מחקר ייעודי כדי לקבוע זאת ברמת וודאות גבוהה. משתמע מהנ“ל שההזרמה בנחל צלמון מעלה (פוטנציאלית) את ריכוזי הזרחן והחנקן באגם, או לפחות באזור שפך הנחל. ( בנקודות TSS) (, וסך חומרים מרחפים TN) (, חנקן כולל TP) : ריכוזי זרחן כולל 3 איור הדיגום בנחל )קוויםמקווקוים( ובאגם )קוויםמלאים( לאורך תקופתהדיגום. הקו המקווקו מק“ש. 5,000- מק“ש ל 1,000- האנכי השחור מבטא את היום בו ההזרמה עלתה מ ) אשר נמדדו באגם גבוהים DIC ריכוזי הפחמן האי אורגני המומס ( ). תופעה זו נובעת 4 בממוצע מתחנות הנחל שנדגמו (איור 2.5 פי ), מה 3 מהעובדה שמי הכנרת מלוחים יותר ממי הנחל (בערך פי ) אשר מרכיב את החלק HCO 3-( שמעלה את ריכוז יון הביקרבונט . בזמן עליית הספיקה, ניתן לראות מיהול של DIC העיקרי של ה- ), אך לא בתחנה 4 , קו ירוק באיור TZ -2 שפך הנחל באגם (תחנה ) מה שמעיד על ההשתרעות המרחבית של TZ -1( הרחוקה יותר השפעת הנחל באגם מבחינת ריכוזי הפחמן. הפחמן האורגני המומס מאשר הריכוזים 1.5 ) בתחנות האגם גבוה יותר בממוצע פי DOC ( בתחנות הנחל. באופן כללי ניתן להגיד שמבחינת הפחמן, הנחל מוהל את האגם ומוריד (פוטנציאלית) את ריכוזי הפחמן באגם או לפחות בשפך הנחל. (DOC) (, והפחמן המומס האורגני DIC) : ריכוזי הפחמן המומס האי אורגני 4 איור בנקודות הדיגום בנחל )קווים מקווקוים( ובאגם )קווים מלאים( לאורך תקופת הדיגום. מק“ש 1,000- הקו המקווקו האנכי השחור מבטא את היום בו ההזרמה עלתה מ מק“ש. 5,000- ל ההשלכות של הזרמת המים בנחל צלמון נבדקות במי החללים של הסדימנט בשפך הנחל, וגם מבחינת הביומאסה והרכב אוכלוסיית האצות בתחנות האגם. לאחר כשנה של ניטור, יהיה ניתן להסיק מסקנות ראשוניות לגבי מידת ההשפעה של ההזרמה על הפרמטרים הביולוגיים. ייתכן, שההשפעה תורגש רק לאורך זמן והכימות שלה יצטרך להיעשות בטווחי זמן ארוכים יותר של שנים. לכן, המכון לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים לישראל, ממשיך בתוכנית הניטור המורחבת על מנת לענות על השאלות הרבותשמתעסקותבהשפעת התערבות האדם על הטבע בכלל, והזרמת המים המותפלים בנחל צלמון לכנרת בפרט. צילום: נטלי קמפר, המכון לחקר הכנרת.