הנדסת מים

40 152 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | 2025 יום עיון ניטור ומחקרי כנרת על ידי מצע חולי אחיד, עלולה להקטין את יכולת הגיוס של דגי החוף ולהשפיע בהמשך גם על הדיג ועל תפקוד המערכת האקולוגית באגם. שילוב ניטור מאקרו-חסרי חוליות עם ניטור דגי חוף מאפשר לבחון את ההשפעות של שינויים מורפולוגיים והידרולוגיים ולתרגם את הנתונים למסקנות ניהוליות מוחשיות. המיובנתוס – אינדיקטור עדין למצב המצע ) מורכבת מיצורי קרקעית בגודל meiobenthos קבוצת המיובנתוס ( ). אלו 40µ m – 1 mm ביניים (לרוב מוגדרים בטווח גדלים של כ מהווים שכבה נוספת, פחות מוכרת, אך בעלת משמעות רבה לניטור מצב האזור הליטוראלי. קבוצה זו כוללת נמטודות, קופפודים בנטיים, תולעים שטוחות ודל-זיפיות וקבוצות נוספות, החיות בחלקו העליון של המצע או בשכבת המים המיידית מעליו. קבוצות אלו מגיבות במהירות לשינויים בתנאים הפיזיקו-כימיים ובתנאי המצע. המיובנתוס רגישים במיוחד למשתנים כמו רמת החמצן המומס בשכבת הקרקע העליונה, עומס חומר אורגני, יציבות המצע ותדירות ההפרעה. הרכב ומבנה קבוצות אלו מאפשרים להעריך את מצב המערכת בהיבטים השונים. מאחר שמחזורי החיים שלהם קצרים יחסית, ניתן לזהות באמצעותם תגובות מהירות לשינויי סביבתיים. התכנית החדשה מציעה לשלב באופן שיטתי דגימות מיובנתוס, בשיטות קלאסיות ומולקולאריות מתקדמות תוך שיתוף פעולה בין חוקרי המכון לחקר הכנרת, כחלק אינטגרלי מהערכת מצב האזור הליטוראלי, ולהצליב את המידע המתקבל עם נתוני המאקרו-חסרי חוליות והדגים. מינים פולשים כגורם משנה-משטר תועדו בכנרת פרטים של החלזון הפולש 2008 החל משנת , אשר הלך והתבסס לאורך השנים באזורים Mieniplotia scabra נרחבים של רצועת החוף. בסקרים חופיים המתקיימים פעמיים בשנה נמצא כי מין זה נעשה דומיננטי מאוד, תוך ירידה חדה 2012- החל מ בתפוצה ובשפע היחסי של מיני החלזונות המקומיים. כיום הוא מהווה מסך פרטי החלזונות שנמדדים באגם, בעוד שהמינים 95% מעל המקומיים נותרו בריכוזים נמוכים בסדרי גודל אחדים ולעיתים נמצאים כמעט רק במים הרדודים, עד כדי חשש ממשי להכחדה מקומית. מצב זה מייצג מעבר ממשטר קהילות מגוון למשטר הנשלט על ידי מין יחיד, עם השלכות על תהליכים אקולוגיים הקשורים לפעילות החלזונות על פני המצע – כגון קצבי רעיית אצות, דפוסי פירוק חומר אורגני וזמינות משאבי מזון לקבוצות אחרות במארג המזון הליטוראלי. לצד חלזונות פולשים קיימת חשיבות לניטור שיטתי של מינים פולשים נוספים באזור הליטוראלי, כגון סרטני נהרות ), היכולים להשפיע על מבנה המצע, על הקהילה הבנטית crayfish ( ועל תפקוד המערכת. בהקשר זה, התכנית מציעה לעקוב באופן שיטתי אחר מינים פולשים, הן באמצעות שיטות קלאסיות (ספירת ) qPCR ו- eDNA פרטים בשטח) והן באמצעות כלים מולקולריים ( בכדי לאפשר זיהוי מוקדם. הרחבת הניטור: מרחב, עומק ומתודולוגיה תכנית הניטור המוצעת לאזור הליטוראל מבוססת על הרחבה בשלושה צירים: - הקמת רשת תחנות לאורך חופי הכנרת, בכדי לאפיין . ציר מרחבי 1 את השונות המבנית ואת המגוון הביולוגי בטיפוסי חוף שונים: חופים סלעיים וחוליים בעלי שיפוע מדרון שונה, שפכי נחלים, חופים מנוהלים לעומת טבעיים, אזורי יערות אשלים מוצפים ועוד. עיקר המאמץ יתרכז באזור המים הרדודים (עד לעומק של מטר). בתחנות נבחרות, יבוצע ניטור לאורך גרדיאנט עומק 1 כ מטר). 5- ו 2.5 ,0.4 מוגדר (למשל - ניטור מקביל של שלוש קבוצות: מאקרו-חסרי . ציר ביולוגי 2 חוליות, מיובנתוס ודגי חוף. שלוש הקבוצות יחד יספקו תמונה רב-שכבתית. - שילוב שיטות דגימה קלאסיות (איסוף, מיון וזיהוי . ציר מתודולוגי 3 . eDNAmetabarcoding טקסונומי) עםשיטות מולקולריות דוגמת השילוב מאפשר מצד אחד השוואה ישירה לנתוני העבר, ומצד שני מרחיב באופן משמעותי את יכולת הזיהוי של מינים נוספים, כולל מיני מפתח ומיני ביואינדיקטור למצב בית הגידול. במקביל ייאספו באופן שיטתי נתונים על פרמטרים סביבתיים ואיכות מים באזור הליטוראל, כגון טמפרטורה, חמצן מומס, עכירות, חומר אורגני וחומרי הזנה, לצד תיעוד מאפייני המצע (סוג מצע, גודל גרגר, שיפוע). שילוב שכבות המידע הביולוגיות, המולקולריות והסביבתיות באותן תחנות דיגום מאפשר לפרש את השינויים במגוון המינים על רקע תנאי הסביבה וההידרומורפולוגיה ומספק תמונה אינטגרטיבית רחבה יותר. מדדים ביולוגיים ומדדי מורכבות מבנית בכדי להנגיש את הנתונים למקבלי ההחלטות ולקהל הרחב, יש צורך לתרגם את הממצאים למדדים כמותיים. התכנית מציעה שימוש במערך מדדים מקובל המתאר אתמגוון המינים ואתהשונותהמרחבית של בתי הגידול לאורך רצועת החוף. המדדים הבסיסיים כוללים, בין היתר, עושר מינים (אלו מינים נמצאים בכל תחנה ובית גידול), עושר ו Shannon מינים רגישים, שפע (כמה פרטים מכל מין), מדדי גיוון כגון , ומדדים אינטגרטיביים מקובלים Pielou , מדדי אחידות כגון Simpson לחסרי חוליות גדולים, ASPT ו- BMWP לקבוצות השונות – למשל Index of Trophic ו- Maturity Index ומדדים פונקציונליים כמו עבור המיובנתוס. לכל אחת מקבוצות המעקב (חסרי Diversity חוליות גדולים, מיובנתוס, דגים) ייבחר סט מדדים מתאים לאקולוגיה ולשאלות הניהוליות הרלוונטיות לה. לצד המדדים הביולוגיים, תמדד המורכבות המבנית של המצע באמצעות מדדים כמותיים המבוססים על טופוגרפיה תת-מימית ), ממד פרקטלי ומדדי SAV ומיפוי תלת-ממדי, כגון יחס שטח–נפח ( מחוספסות וגסות מצע נוספים. כך ניתן לכמת את מידת המחוספסות וה“הרריות“ של המצע, להעריך את כמות מקומות המסתור והנישות הפיזיות, ולהצליב זאת עם הגיוון הביולוגי הנמדד בתחנות. השילוב בין מדדי המבנה הפיזי לבין מדדי הקהילה הביולוגית מאפשר לבחון כיצד השינויים במגוון המינים קשורים לשינויים במורכבות המבנית, להבין טוב יותר את מנגנוני השינוי, ולספק למקבלי ההחלטות המלצות המבוססות על נתונים כמותיים. מדד בריאות הליטוראל Littoral Health Index (LHI) Littoral Health הליבה של התוכנית היא פיתוח מדד משולב – , שייצג באופן כמותי את מצב בתי הגידול השונים באזור Index ) LHI ( הליטוראל וכן את מצבו הכולל של אזור זה. המדד נועד לשמש כלי ניהולי לתכנון ולבחינה של מגוון החלטות, כגון שינוי במשטר המפלס, תכנון עבודות מיגון ופיתוח חוף, דירוג מקטעי חוף לפי מצב (טוב,