הנדסת מים

23 ההתפלה הישראליות טמונה באינטגרציה מתקדמת וחכמה בין מערכות ייצור האנרגיה לבין תהליכי ההתפלה באתר. שילוב תכנוני זה מאפשר למקסם את הנצילות האנרגטית, לצמצם אובדני המרה בתהליך, ולהביא לניצול אופטימלי של משאבי החום והכוח הזמינים במתחם. תפיסה זו לא רק תורמת להפחתת תעריף המים לצרכן, אלא גם מצמצמת משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של משק המים הלאומי ומגבירה את רציפות האספקה איך מבטיחים שההתפלה תספק מים איכותיים במינימום פגיעה בסביבה? “אספקת מים באיכות מעולה לצד שמירה בלתי מתפשרת על הסביבה הימית והחופית הן שתי מטרות על השזורות זו בזו בכל שלבי התכנון והתפעול של מתקני ההתפלה בישראל: תהליך ההתפלה הבטחת איכות המים: • באוסמוזה הפוכה מסיר מהמים את כלל המלחים והמינרלים. כדי להפוך את המים לראויים לשתייה ולשמור על צנרת ההולכה הלאומית, המים עוברים במתקנים תהליך מבוקר של ) Post - Treatment טיפול משלים ( הכולל השבת מינרלים חיוניים, כמו סידן. ) On - line הזכיינים מחויבים לניטור רציף ( סביב השעון ולבדיקות מעבדה יומיות קפדניות במוצא המתקנים. משרד הבריאות, כרגולטור הבריאותי הראשי, מפקח על עמידה מלאה בתקנות מי השתייה המחמירות ביותר, ואילו אגף ההתפלה מוודא את עמידת הזכיינים בהתחייבויותיהם החוזיות. מתפילים החורגים באיכות מי המוצר נקנסים בהתאם להיקף החריגה ומים שאינם עומדים בסטנדרט האיכות הנדרש פשוט לא יוזרמו לרשת. החזרת שמירה על הסביבה הימית: • המלחים הנותרים מהתהליך (התמלחת) חזרה לים נעשית תחת פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה ובאישור הוועדה למתן היתרי הזרמה לים. כדי למנוע פגיעה במערכת האקולוגית הימית, התמלחת מוזרמת לעומק הים דרך מערכותמפזרים ) מתקדמות, המבטיחותמהילה Diffusers ( מהירה ומזעור השפעת ריכוז המלחים על החי והצומח הימי. לצד זאת, מבוצעות תוכניות ניטור ימי רב-שנתיות הבוחנות את מצב החוף וקרקעית הים סביב המתקנים באופן שוטף. הניהול הסביבתי והבריאותי של מתקני ההתפלה נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי, ומתבצע בתיאום הדוק בין מנהלת ההתפלה לבין מספר זרועות ממשלתיות: מפקח באופן בלתי משרד הבריאות: • מתפשר על בטיחות המים המותפלים ואיכותם מרגע יציאתם מהמתקן ועד להגעתם לברז הצרכן. אמון על מתן המשרד להגנת הסביבה: • היתרי ההזרמה לים והגדרת התנאים הסביבתיים להקמת המתקנים ותפעולם. לאורך כל תקופת קיום מתקני ההתפלה השנים האחרונות הניטורים 23 במהלך המדעיים הרב-שנתיים המבוצעים מוכיחים כי בזכות שיטות המהילה המתקדמות, השפעת התמלחת היא מקומית וממוקדת ביותר, ללא השפעה אקולוגית נרחבת על הסביבה הימית. מקדמים מוסדותהתכנון (הות“ל והולחו“ף): • את תוכניות התשתית הלאומיות (תת“ל) ומבטיחים את קיצור הליכי הרישוי, תוך הגנה על ערכי החוף והגבלות הבנייה ברצועת החוף. רשותהטבע והגנים והחברהלהגנתהטבע: • שותפות מלאות לעיצוב התוכניות, כדי למנוע פגיעה במסדרונות אקולוגיים ובשמורות טבע ימיות וחופיות. דוגמה קלאסית לשותפות המדהימה הזו היא הקמת מתקן ההתפלה החדש ). תוואי הצינורות 90 בגליל המערבי (תת“ל הימיים היה אמור לעבור באזור של שוניות סלעיות רגישות וייחודיות בקרקעית הים. דרך שיח פתוח ותיאום, מצאנו פתרון הנדסי מורכב של מנהור תת-ימי: הצינורות נדחקו עמוק מתחת לקרקעית הים ופרצו החוצה רק במרחק קילומטרים מהחוף, במצע חולי שאינו ממוקם ליד בתי גידול רגישים אקולוגית, ובכך מנענו לחלוטין כל פגיעה בשמורת הטבע הסלעית“. מדוע נדרש להוסיף מגנזיום למים מותפלים, ומהםהאתגריםהכרוכים בכך? “תהליך ההתפלה באוסמוזה הפוכה מסיר מהמים כמעט את כלל המינרלים. בתום התהליך, מתקני ההתפלה בשלב הסופי של התהליך מוסיפים למים סידן. מטרת תהליך 'ההקשיה' הזה היא בעיקר לייצב את המים מבחינה כימית כדי למנוע קורוזיה והרס של צנרת ההולכה הארצית והעירונית, לצד שיפור הטעם. עם זאת, ידוע שמגנזיום הוא מינרל חיוני ביותר לבריאות האדם ולתפקוד מערכות הגוף, שחלק ניכר ממנו מגיע לגופנו דרך המים שאנו שותים. משרד הבריאות מוביל מזה שנים עמדה לפיה יש להשיב את המגנזיום למים המותפלים. רשות המים אינה מתנגדת לחשיבות הבריאותית, אך אנו מחויבים להסתכל על ההיבט הכלכלי וההנדסי הלאומי. מדובר בדיון ציבורי וכלכלי מורכב: הנתונים מראים כי פחות מאחוז אחד מסך המים המסופקים לבתים משמשים בפועל לשתייה ובישול. האחרים זורמים לאסלות, למקלחות, 99% לכביסה ולגינון. הוספת מגנזיום גורפת למים פירושה השקעה תקציבית של עשרות מיליוני שקלים בשנה, כאשר כמעט כולה תרד ישירות לביוב. לכן נשאלת השאלה האם נכון לייקר את תעריף המים של כלל האזרחים עבור מהלך שאינו יעיל כלכלית, או שעדיף לתקצב פתרונות חלופיים (כמו תוספי תזונה ממוקדים לאוכלוסיות בסיכון או העשרת מוצרי מזון בסיסיים). כדי להכריע בסוגיה באופן מקצועי ומבוסס נתונים, רשות המים מקדמת בימים אלה פיילוט ייעודי לבחינת הדרכים ההנדסיות והטכנולוגיות להשבת מגנזיום למים המותפלים. במסגרת הפיילוט נבחן את שיטות ההמסה השונות, היעילות והעלויות האמיתיות שלהן, במטרה להציג לממשלה תמונת מצב מדויקת ולקבל החלטה מושכלת עבור הציבור“.