הנדסת מים

53 ערכי סף ודרישות לאבטחת איכות המים. כחלק מזה, היא מפקחת על מערך ההכשרות המקצועיות של אנשי השטח העוסקים בניהול, טיפול וניטור מערכות מי שתיה. במסגרתתפקידה, עטר פועלת מול מעבדות כדי להבטיח שנתוני איכות המים יועברו באופן שוטף למערכות המשרד. עבודה זו מאפשרת מעקב הדוק אחר דרישות איכות המים והניטור וכן הנגשה שקופה של תוצאות הבדיקות לציבור הרחב. במקביל, היא מהווה סמכות מקצועית מנחה עבור צוותי בריאות הסביבה במחוזות ובנפות. “המערך הארצי לבריאות הסביבה עוסק במניעת מפגעים סביבתיים ותברואתיים העלולים לפגוע בבריאותנו ובאיכות חיינו. תפקידו המרכזי הוא להעריך סיכונים ולפעול לצמצומם, כדי להבטיח סביבה בטוחה לנו ולדורות הבאים“ מסבירה עדות הבלנה. לדבריה, המערך מוביל מדיניות ויוזם תקנות ופיקוח במגוון תחומים המשפיעים על היומיום של כולנו: איכות מי השתייה, אתרי רחצה, שפכים וקולחים, מוסדות חינוך, רישוי עסקי מזון ותיירות, וליווי הליכי תכנון ובנייה ארציים“. למה דווקא מים? “מים הם החיים... תמיד עניין אותי לעסוק במים – מוצר ייחודי, חיוני, רגיש ומורכב לניהול. המעבר שלי מעולם המחקר בייל לעולם המדיניות הגיע במקרה, עוד כשהתלבטתי האם להשלים דוקטורט בתחום טיפול במים או כבר להשתלב בעולם העבודה. אחרי שהות של כמעטחמששניםבארצותהבריתהחלטתי 'לקפוץ למים', תרתי משמע, ולהתחיל בעבודה בתחום הבטחת איכות מי השתיה במחוז ירושלים. למדתי דברים רבים שלא מלמדים באוניברסיטה ונחשפתי לעולם הרגולציה והפיקוח ולכל מה שמתרחש 'מאחורי הקלעים' כדי להבטיח שלכל אדם יהיו מי שתייה בטוחים: הגנה על מקורות המים, אלפי בדיקות מעבדה, תקינה מחמירה, הכשרות מקצועיות, פיקוחשוטף על כל המערכת ועוד. שמחתי להיחשף לעבודה המקצועית והאחראית של המערך הארצי ולהיות חלק ממנו. אומנם תהליכים במערכת הציבורית דורשים זמן ומשאבים, במיוחד בנסיבות של שעת חירום, אך היכולת שלנו לתת מענה מקצועי ומבוסס מדע למשברים היא קריטית. אני גאה להיות חלק מהגוף שמתרגם מחקר אקדמי ורגולטורי לביטחון בריאותי“. בשבילי להיות אישה בעולם המים זה... “מעולם לא הרגשתי מופלית או מוגבלת בגלל היותי אישה, והמסלול המקצועי שלי תמיד התבסס על עבודה קשה ומוקפדת. מקצוענות, לדעתי, היא א־מגדרית. הערך המוסף שאני מביאה מבוסס על השילוב בין לימודים אקדמיים ורקע מחקרי לניסיון המעשי שלי כמפקחת במחוז ירושלים ובשנים האחרונות גם על הבנה מעמיקה יותרשל המערכת ועולם הרגולציה. אלו מאפשרים לי לראות את הרגולציה גם דרך המשקפיים המדעיים וגם דרך האתגרים האמיתיים של השטח. אומנם בתחומי ההנדסה יש רוב גברי, אבל דווקא בהנדסת מים אנחנו רואות כוח נשי איכותי וגובר. למעשה, כל המחלקות לבריאות הסביבה המחוזיות מנוהלות על ידי נשים מקצועיות ובמערך הארצי לבריאות הסביבה ישרוב נשי ומקצועי מכובד. בספרות המקצועית 'ניהול נשי' הוא מונח קיים, ואף שלעיתים הוא מזוהה עם הגדרות רחבות, עבורי המשמעות שלו היא ניהול רשת ושיתוף פעולה במקום היררכיה נוקשה. בתפקיד שלי זה בא לידי ביטוי ב'השפעה ללא סמכות': מכיוון שאני מנהלת תחום ולא אנשים, היכולת שלי להניע את אנשי המקצוע במחוזות, ספקי מים ואנשים בעלי ההכשרות השונות עליהם אני אחראית, מבוססת על בניית אמון מקצועי ורתימה למטרה. המטרה שכל השותפים פועלים יחד מתוך הבנה מקצועית עמוקה, וזו לדעתי הדרך האפקטיבית ביותר להשיג תוצאות במערכת מורכבת“. משק המים הישראלי לאן? “כשאני מסתכלת על משק המים בישראל קדימה (בהיבטים של איכות), אני רואה שני כיוונים מרכזיים: המשך המעבר למים מותפלים ומטופלים, לצד הגנה קפדנית על המקורות הקיימים. עם גידול האוכלוסייה והבצורות הממושכות, נידרש להישען יותר על התפלה. אך כאן נכנס גם אתגר מקצועי: מציאת דרך יעילה וכלכלית להוספת מגנזיום למים המותפלים, בנוסף לסידן שכבר מוסף- נושא שמושקעת בו כיום עבודה רבה. מצד שני, אסור לנו להישען על ההתפלה באופן בלעדי. עלינו להמשיך ולאתר אזורים נקיים לקידוחים חדשים, כדי שתמיד תהיה לנו חלופה זמינה ואמינה לעת משבר. כדי שנוכל באמת להסתמך על מי התהום כרשת ביטחון, חייבים לפעול קודם כל למניעה במקור של מזהמים והגעתם למי התהום. השילוב של התפלה איכותית לצד מערך קידוחים שמוגן מזיהומים יוכל להבטיח לנו משק מים יציב“.