הנדסת מים

6 150 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | צרכנים אחת תסבסד את השנייה, זאת כדי להבטיח מחיר סביר למשקי בית ולעמוד ביעדים חברתיים-כלכליים שיאפשרו אספקה שוויונית. – הפוך, במסגרת התיקון נקבע כי מנגנון של סבסוד צולב שנהג משך עשרות בשנים, במסגרתו חלק מהמפיקים לא שילמו כלל, יחדל מלהתקיים. התנגדו לכך נחרצות, בטענה כי ICL ב- חוק זיכיון ים המלח פוטר אותם מתשלומים נוספים מעבר לתמלוגים שהם משלמים עבור המשאבים שם (אשלג, ברום ומגנזיום). רשות המים פנתה למשרד המשפטים כדי לבקש ICL חוות דעת, ומשרד משפטים צידד בעמדת וקבע כי "למרות החשיבות בגבייה על מים, חוק הזיכיון לא מאפשר זאת, מכיוון שהוא בג"ץ הכריע: היטלי מים בזיכיון לאחר מאבק של שנים, ובניגוד לעמדת ICL המדינה, קבע לאחרונה בג"ץ כי תשלם למדינה עבור שאיבת מים באזור הזיכיון שלה ליד ים המלח. המשמעות למשק המים הישראלי: הכנסות לשוק המים הישראלי בהיקף של כחצי מיליארד 2030 ש"ח עד ICL פסק הדין שניתן בימים אלו יחייב את לשלם סכום של כחצי מיליארד ש"ח על שאיבת מים מבארות בשטח הזיכיון – לא כולל ריבית והצמדה. המחלוקת על התשלום בגין המים הנשאבים מהבארות בסמוך לים המלח , עם תיקון חוק משק המים. 2017- החלה ב כל מי ששואב 2018 התיקון קבע כי מינואר מים בישראל חייב לדווח על כך ולשלם בגינם דמי מים. לאחר תיקון החוק החלו ברשות המים בהליכי גבייה דרך מקורות, וביקשו לגבות ממפעלי ים המלח. במסגרת התיקון לחוק המים נקבע מנגנון של 'סבסוד צולב': מחירי המים הן לשתייה והן לחקלאות נקבעים באופן שבו קבוצות כולל את כל המים שקיימים בשטחו – כך שאין הבדל בין המים שנשאבים מים המלח עצמו (שעליהם אין מחלוקת שהם נכללים בשטח הזיכיון) לבין מים מליחים (בעלי רמת מליחות נמוכה) שבהם משתמשים המפעלים לתהליכי הייצור". בעקבות עמדת משרד המשפטים בספטמבר ' ולאחר מכן גם 'אדם 99 הגישו 'לובי 2022 טבע ודין' עתירות לבית המשפט העליון. זכו 2023 לקראת הדיון הראשון במאי העותרים לתמיכה מפתיעה של חברת מקורות. חרף עמדת הממשלה, מקורות הסכימה עם העותרים כי המחוקק לא לקח מרשות המים את הזכות לגבות תשלום בגין המים המליחים (שאינם מי ים המלח) ושיש לפרש את חוק הזיכיון בהתאם לימינו אנו ולשימוש שנעשה במים מליחים. כמו כן ' טען כי תשלום התמלוגים אינו כולל 99 'לובי תשלומי חובה, בהם גם תשלומים עבור מים, ואין זה הגיוני שחבל ארץ שלם לא ישלם בגין המים המופקים בו. מיד לאחר הדיון הוציאו השופטים צו על תנאי וקבעו דיון נוסף, שהתנהל אף הוא ברוח דומה. בעת הדיון השני יצאו השופטים להתייעצות, וכשחזרו ממנה ביקשו מהצדדים לנסות להגיע לפשרה. אלא שפשרה כזו לא הושגה, בין היתר בשל עמדת ' כי הוא לא מוכן להתפשר בתיק. 99 'לובי , התקבל פסק דינם של 2025 החודש, דצמבר תחויב ICL שופטי בית המשפט העליון לפיו בתשלום על המים. בפסק הדין נכתב כי "קשה לייחס להוראותיו של חוק הזיכיון פרשנות הפוטרת את מפעלי ים המלח מתשלום דמי מים עבור מים מליחים. הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע הנתונים שהציגו משיבי הממשלה, ולפיהם מפעלי ים המלח היא צרכנית משמעותית ביותר של מים מסוג זה, בהיקף גדול בהרבה ממצב הדברים ששרר במועד חקיקתו של חוק הזיכיון". ועוד, כי חוק זיכיון ים המלח לא נועד לזכות את מפעלי ים המלח מהשתתפות בנטל של כלל המשק הישראלי: "זיכיון אינו 'עיר מקלט' מפני תחולתן של רפורמות כלכליות". פסק הדין יחייב את מקורות לגבות מהחברה סכום המוערך בסך הכול בכחצי מיליארד ש"ח, והשאר 2018- חלק על החוב מ .2030- עד תום תקופת הזיכיון ב במכרז החדש ההסכם יכלול תשלום על מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, נתונים לשליטה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ ד"ר עו"ד עינת סולניק "נאבקים להוזיל את יוקר המחיה ופועלים נגד תאגידי ענק שמנצלים את כוחם היתר טיפות ישראליות