הנדסת מים

26 150 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | וביצוע מדורג, חיבור מערכות חדשות במקביל למערכות קיימות והרצה מבוקרת של כל שלב – תוך עמידה רציפה בדרישות איכות סביבה מחמירות. אתגר נוסף הוא הגדלת קיבולת המט״ש מספיקה יומית של מק״י כיום לספיקה עתידית של 7,000- כ אלף מק״י, מהלך המחייב התאמה 35- כ מקיפה של המערכות ההידראוליות, הביולוגיות והאלקטרו-מכאניות, לרבות מתקני אוורור, מערכות בקרה, ציוד תהליכי ומבנים הידראוליים, לעומסי שיא ולתנאי תפעול משתנים“, מסביר חורי. בשטח המט“ש נסגרה בריכת החמצון ובריכות השיקוע והאוורור הושארו. השדרוג כולל מעבר לשיטה אינטנסיבית על ידי בניית מבני בטון, כך שאפשר יהיה לשלב במתקן מערכות טיפול מתקדמות, בהן טיפול ביולוגי משופר להסרת חומר MBR אורגני וחנקן וכן שילוב טכנולוגיית )) של חברת Membrane Bio Reactor 'ויאוליה' לרמה שלישונית על פי חוק. “טכנולוגיה זו מאפשרת הפרדה פיזית מתקדמת בין הבוצה למים, יציבות תהליכית גבוהה, הקטנת נפחי מתקנים והפחתת תלות ביעילות שיקוע, תוך השגת איכות קולחים גבוהה במיוחד“, מסביר חורי. עוד מספר חורי כי כדי לעמוד בדרישותאיכות הקולחים שהוכתבו על ידי הרגולטור ובשל מגבלות נפח ותצורת מתקני הטיפול שעמדו לרשות המט״ש במהלך תקופת השדרוג (המתבצע עלשטח מתקניםשבוטלו או יצאו משימוש) שולבה במערך הטיפול טכנולוגיית ננו-בועות, שהותקנה במאגר דברת ג', אשר אליו מועברים הקולחים: “הטכנולוגיה מאפשרת העברת חמצן יעילה במיוחד, תוך הגדלת שטח המגע בין החמצן לביומסה, שיפור קצבי תגובה ביולוגיים וייצוב התהליך תחת עומסים משתנים. יישום זה מהווה ניסיון חלוצי בהקשר ייעודי זה, אשר הובל על ידי התאגיד, נבחן בתנאי תפעול מלאים, והוכיח עמידה בדרישות איכות הקולחים לאורך תקופתהשדרוג. השימושבננו-בועות מאפשר העברת טיפול אפקטיבי ביותר בהשוואה לשיטות המסורתיות, ומאפשר התייעלות אנרגטית והפחתה בכימיקלים ביישומי טיפול בשפכים“, מסביר חורי. בנוסף, מותקנות מערכות בקרה ופקוד מתקדמות, המאפשרות ניטור רציף של פרמטרים תהליכיים, שליטה בעומסים, אופטימיזציה של תהליכי האוורור והתאמה דינמית של תנאי התהליך לאורך מחזורי ההפעלה השונים. הטיפול בבוצה בפרויקט המשודרג כולל מספרשלבים: הסמכתבוצה, עיכול אנאירובי וסחיטה. “מערך זה נועד לצמצם את נפח הבוצה, לייצב את המוצקים ולהפחית עומסי פינוי ומפגעים סביבתיים“, מסביר חורי. במקביל, ובהתאם למדיניות רשות המים לצמצום מספר אתרי הטיפול בבוצה וריכוז הטיפול במט“שים גדולים, נבחן פתרון אזורי, שבמסגרתו תועבר הבוצה ממט״ש דברת באמצעות מערכת שאיבה ייעודית למט״ש עפולה, לצורך המשך טיפול ועיבוד. “המעבר הוא מתהליך טיפול בבוצה שתוכנן במקור, הכולל הסמכה, ייבוש ועיכול אנאירובי בטכנולוגיות הקלסיות והמוכרות לשילוב , CAMBI טכנולוגיות חדישות, כגון מתקן מתקני פירוליזה ועוד, אשר יאפשרו טיפול יעיל יותר בבוצה תוך ניצול מיטבי של הגז והחום המתקבלים בשלבי הטיפול השונים. ריכוז הבוצותממספר מט״שים במתקן אזורי מייצר יתרון לגודל, המאפשר היתכנות כלכלית לשילוב טכנולוגיות מתקדמות ומערכי טיפול נוספים, והופך את מט״ש עפולה למרכז קליטה אזורי לבוצות מט״שים מכל האזור“, מסביר חורי. מענה הנדסי ניתן גם לנושא הריח, במטרה לצמצם משמעותית את מפגעי הריח בתחום המט“ש ובסביבתו. “באמצעות סגירת מתקנים רגישים, ניתוב אוויר מזוהם למערכות טיפול ייעודיות ותכנון תהליכים שמפחיתים היווצרות תנאים אנאירוביים פתוחים, ניתן יהיה לצמצם במפגע הריח ולאפשר את השתלבות המתקן במרחב“, אומר חורי, ומסכם: “עם השלמת הפרויקט צפוי מט״ש דברת להפיק קולחיםשלישוניים באיכות גבוהה, המיועדים להשקיה חקלאית בלתי מוגבלת, בהתאם לדרישות הרגולציה, ויאפשרו הרחבה משמעותית של השימוש שאדי חורי, מהנדס תאגיד מיהאקום שאדי חורי, יליד מגאר וגר כיום בחיפה, נשוי לג’נט ואב לשתי בנות. חורי הוא בוגר הטכניון בהנדסת מים וסביבה ובעל תואר שני במדיניות ציבורית עם דגש על תכנון ערים באוניברסיטה העברית. בתחילת דרכו עבד כמהנדס ראשי של הגנים הבהאים בחיפה, בניהול פרויקטים של אספקת מים וניקוז אגני באפריקה ובמנהל תשתיות הביוב של רשות המים. משמש חורי כמנהל אגף הנדסה בתאגיד. במסגרת תפקידו אחראי על 2014־ החל מ פרויקטים, כשחלקו של 312 הפן התכנוני. בתוכנית ההשקעות הרב־שנתית של התאגיד מיליון ש”ח. בין הפרויקטים, ביצוע וניהול מט”שים בהיקף של 900 התאגיד בהיקף של מיליון ש”ח. במחלקת ההנדסה שלושה מנהלי מחלקות נוספים: מנהל 600־ כמילארד ו מחלקת מים, ביוב והיתרים, וכן עשרה עובדי שטח נוספים.