הנדסת מים

21 לפיתוח הרעיון המוצג כאן: התקנת מכל איגום והשהיה – פתרון מערכתי הכולל מכל איגום שיקלוט את הנגר הראשוני ויפנה אותו למט“ש באופן מבוקר והדרגתי לאורך כמה ימים לאחר אירוע הגשם. לצורך יישום המודל נבחנו הנפח האופטימלי למכל האיגום, ספיקות ההעברה למערכת הביוב ועומסי המזהמים הצפויים והשפעתם על התהליך הביולוגי במט“ש. ספיקות נגר ראשוני תלויות בעיקר בשטח אגן הניקוז ובעוצמת המשקעים. ריכוז המזהמים בנגר הראשוני מאופיין בפסולת מוצקה, כגון חלקיקי צמיגים (גומי), מיקרו- פלסטיק, פתוגנים ופרמטרים כימיים (מוצקים מרחפים, מתכות, שמנים, דלקים ועוד), המשתנים בהתאם לשימושי הקרקע באגן (מגורים, תעשייה או כבישים). בתחילת הזרימה הריכוזים גבוהים מאוד וצפויים ), בתוך First Flush Effect לרדת בחדות ( פרק זמן של דקות בודדות עד כחצי שעה. במחקר שנערך בכפר סבא ע“י המרכז ,2016- לערים רגישות מים בישראל, ב דונם, 2,800- נמצא כי באגן בשטח של כ מילימטר 20 תחת משקעים בעוצמה של דוגמאות לנגר ראשון שנלקחו מאגן המשמר בעיקר כבישים, מתוך מחקר של אגף לאיכות הסביבה במשרד התחבורה, קליפורניה, )2005( ארצות הברית מה עושים עם מי הקיץ? מתקני 'מי קיץ' נועדו לתפוס את הזרימות הנשטפות אל מובלי הניקוז העירוניים בעונה היבשה, במטרה למנוע את הגעתן לחופי הרחצה, כך לפי מסמך המדיניות לתכנון והקמת מתקני מי קיץ של המשרד להגנת הסביבה. מי הקיץ מועברים בגרביטציה או בסניקה אל מערכת הביוב ומשם למתקני טיהור שפכים (מט“ש). התאמת תחנות אלו להסטת נגר עירוני נבדקה ונמצא כי בנפחן הקיים, כמות הנגר שניתן להסיט אינה משמעותית. הסיבה לכך היא שנפח בור השאיבה בתחנה טיפוסית עומד על עשרות מ“ק בלבד, בעוד שנפח הנגר הראשוני עשוי להגיע לאלפי מק“ש. ממצא זה הוביל רויטל ג'זואה לבנת ). ג'זואה M . Sc ) ובעלת תואר שני בהנדסת סביבה ( B . Sc מהנדסת ביוטכנולוגיה ( שנה בניהול מערכות תשתיות מים, ביוב וניקוז, 20 לבנת מביאה עימה ניסיון של לרבות ניהול מט“שים, וכיום מלווה מועצות, תאגידי מים ורשויות ניקוז ונחלים בניהול פרויקטים ותשתיות. בנוסף ג'זואה לבנת מרצה בנושא תפעול תשתיות מים וביוב בארץ ובחו“ל, פעילה בולטת בתחום צמצום זיהום ים ונחלים ממקורות יבשתיים ושותפה לכתיבת תוכניות לאומיות לשיקום הנחלים בישראל.