הנדסת מים

12 150 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | חברהשזה התפקיד והמומחיותשלה ושהיא בשליטה מלאה של המועצה האזורית שלו. המהלך יאפשר לספק השירותים להתמקצע ולתת את השירות המיטבי לתושבים. יש לציין כי הקמת החברה אינה חובה, אך אנחנו רואים כי יותר ויותר מועצות נכנסות לתהליך הזה מתוך הבנה של האחריות להבטיח את השירותים החיוניים לתושבים “, מסבירה ברנדס. עוד נקודה שמדגישה ברנדס היא, שמועצה שמרימה את הכפפה בנושא הזה, רשות המים יודעת לתת לה גם בסיס כלכלי טוב יותר באמצעות תעריפי המים והביוב. מה דעתך על הצעת שר האנרגיה, לאפשר לכל רשות מקומית לבחור אם לפעול דרך תאגיד מים או דרך הרשות עצמה? “רשות המים הגישה את עמדתה לשר והציגה את השיפור במשק המים והביוב העירוני מאז הקמת תאגידי המים. כל הנתונים המקצועיים מראים שמאז הקמת תאגידי המים העירוניים יש שיפור בטיפול באובדני מים, שיפור באיכות המים, טיוב הליך הטיפול בביוב, עלייה ברמת השירות לצרכן ופיתוח תשתיות בראיה ארוכת טווח. רשות המים רואה חובה להמשיך ולהציב צילום: אבנר צדוק מה לגבי החקלאות? איך שומרים שלא תפגע בתקופה של מחסור במים? “המגזר החקלאי קצוב בהקצאות. זה לא נובע רק מהמחסור אלא גם מהמחירים הנמוכים יותר למגזר הזה. כדי לאפשר ניצול טובשל מעט המיםשיש, רשותהמים הציעה מודל הקצאה של רישיון אזורי לחקלאות. זה התחיל בפיילוט שבמסגרתו הצענו רישיון, המאפשר לאגודה חקלאית אזורית לקבל את כמות המים לחקלאות בלי חלוקה לפי ישובים. כל כמות המים מוקצית לאגודה והחברים יכולים לקבוע ביניהם כיצד לחלק את כמות המים. החלוקה שוויונית ויש גם בקרה מראש של רשות המים על מודל החלוקה. חברי האגודה מקבלים חופש פעולה לניצול משאבים בצורה מושכלת יותר. נכון להיום מופעלים שישה רישיונות כאלה, שכבר הוכיחו כי במצבי משבר הם יודעים לנהל טוב יותר, מקומית, את ההקצאות וכן את פיתוח התשתיות האזורי. רשות המים הוציאה השנה להליך שימוע את הכללים המסדירים פעילות של גופים אלה, ומציעה כאן שיפור בתנאי הרגולציה ווצעדים שיבטיחו חופש פעולה לצד הקפדה על התנהלות בשוויון, בשקיפות ובאחריות. זהו כלי שיאפשר לכל אזור לקחת אחריות על ניהול המשאב החשוב הזה, הן בשנים ברוכות אך בעיקר בשנים שחונות. המהלך עצמו הוא וולונטרי. לא כופים אותו על צרכנים אבל חשוב שהחקלאים יכירו את המודל הזה, כי יש כאן הזדמנות“. בין העיר לכפר: הרפורמה לגישור הפערים הפעילות של רשות המים במרחב הכפרי היא לא רק בעולם החקלאות. ברנדס מציגה גם את תהליכי השינוי שהרשות מובילה בתחום אספקתשרותי המים והביוב לתושבים עצמם. לדבריה, המטרה כאן היתה להטיח שהשירותים החיוניים יינתנו באמינות ותוך הקפדה על פיתוח בהסתכלות בת קיימא ועל הזכותשל הצרכנים לקבל שירות טוב. למהלך הזה, היא מסבירה, יש שני רבדים.. ראשית, נקבעו אמות מידה מחייבות לשירות ולתשתיות הנדסיות. “קביעת אמות המידה מציגות את קווי היסוד לניהול נכון של תשתיות חיוניות. אמות המידה לשירות מבססות את הזכות של הצרכן ללקבל שירות טוב, בין אם הוא גר בעיר ובין אם הוא גר בכפר. “. הרובד השני של המהלך הואפתיחתהמסלול של רישיון ספק כפרי רב־יישובי: “רשות המים מעודדת את המועצות האזוריות, להקים חברהשהיאשתהיה אחראית לספק את השירותים החיוניים האלו באמינות לכל התושבים שלה. כל יישוב במועצה האזורית שיצטרף למתווה יעביר את האחריות לשירותי המים והביוב לידיים מקצועיות של עו“ד תהל ברנדס סמנכ“לית בכירה ומנהלת חטיבת אסדרה ברשות המים, במקומו של דני גרינוולד שפרשמתפקידו. קודם לכן שימשה ברנדס כסגנית ליועץ המשפטי ברשות המים ואחראית על מדיניות הרגולציה ובעבר שימשה גם כממלאת מקום היועצת המשפטית של הרשות. ברנדס היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים וכן בוגרת תואר שני בהצטיינות במינהל ומדיניות ציבורית, כולם מהאוניברסיטה העברית. בטרם הגיעה לרשות המים שימשה כפרקליטה בפרקליטות המדינה.