הנדסת מים

50 149 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | : מושב הידרולוגיה אקולוגיה ומשאבי מים 3 מושב יו״ר דר׳ דורון מרקל קק״ל מיקרו-אצות כביו-אינדיקטורים למצב נחלי ומעיינות ישראל ד״ר רות נ. קפלן לוי , ד״ר אלה אלסטר, ד״ר אופיר טל וד״ר סופיה ברינובה במדינות רבות בעולם, הערכת מצב המערכות האקווטיות מתבצעת באמצעות מינים סמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים), המשקפים את מצבם האקולוגי של מקורות המים. יתרונם של ביו-אינדיקטורים נובע מהיכולת לשקף השפעות מצטברות לאורך זמן, באופן שמדידות כימיות בלבד אינן מספקות. במערכות לוטיות (מים זורמים), מיקרו-אצות בנתוניות – בעיקר צורניות – מהוות רכיב מרכזי בפריפיטון ומשמשות כסמנים יעילים בזכות תפוצתן הרחבה, קצב גידול מהיר ורגישות לשינויים פיזיוכימיים. למרות שישראל מתאפיינת במגוון מערכות אקווטיות טבעיות המאוימות על ידי פעילות אנושית ושינויי אקלים, שיטות ביואינדיקציה מבוססות מיקרו- אצות אינן מיושמות כאן. במחקר זה אנו בוחנים את ההיתכנות ליישום שיטה פשוטה ומהירה להערכת איכות מים בישראל, בהתאם לתקינה האירופית .) European Water Framework Directive 2000( בשלב זה אנו עוסקים בזיהוי ואפיון מורפולוגי וגנטי של מינים אינדיקטוריים מגופי מים נבחרים, ובבניית ספרייה גנומית שתשמש בסיס לפיתוח כלי חישובי לניטור מולקולרי כמעט בזמן אמת. הכלי צפוי לאפשר חישוב מדדי איכות מים על בסיס עושר ושפע יחסי של מיני מיקרו-אצות, בשילוב נתונים כימיים, ובכך להחליף את השיטה הקלאסית המורכבת והאיטית המבוססת על ספירות מיקרוסקופיות. המחקר נמצא בעיצומו, ותוצאותיו צפויות לתרום לשמירה על נחלי ומעיינות ישראל ולפיתוח מדיניות ניהול מבוססת נתונים. אגן ירוק לטיהור נחל גלבוע ממזהמים חקלאיים ודיגום פסיבי לניטור השיפור באיכות המים התחנה לחקר הסחןז, ד״ר אורה משה - מש’ החקלאות ישראל מתמודדת עם אתגרי ניהול נחלים ייחודיים, הנובעים מהמשטר ההידרולוגי הים-תיכוני, מהיסטוריה ארוכהשלשינוייםמעשה-אדם, מחקלאותאינטנסיבית, משימוש נרחב בשפכים מטופלים להשקיה, ומירידה במגוון בתי הגידול ובתפקוד המערכות האקולוגיותשל הנחלים. נדרשות פתרונות חדשים המחזקים עמידות לשינוי אקלים, מגנים על משאבי הקרקע והמים, ומשקמים אתתפקודן של מערכותאקולוגיות נחלתיות. מחקר זה הוא חלק ממערך מחקרים הבוחנים פתרונות מבוססי-טבע יישומיים, במטרה לפתח “ארגז כלים״ לניהול משופרשל נחלים. לצורך כך גובשה אסטרטגיית ניטור בקנה מידה של אגן היקוות, שנועדה לבחור את האתר האופטימלי לביצוע פרויקט הדגמה המבוסס Treatment על שימוש באגני טיפול טבעיות ובנויות ( ), הפועלות כ״כליות ירוקות״ ומספקות Wetlands – TW שירותים אקולוגיים כגון סינון, שיפור איכות המים והגברת המגוון הביולוגי. הביצות הטבעיות כמעט נעלמו מאגני ההיקוות של ישראל בעקבות חקלאות אינטנסיבית, בצד ירידה בעיקול הנחלים, באיכות המים ובהטרוגניות הנופית. במסגרת הפרויקט הוקם מתקן היברידי חדשני של אגן טיפול, שמטרתו לשפר את איכות מימי נחל הקישון, המוביל נגר מזוהם שמקורו בשטחים חקלאיים סמוכים ושפכים של איזור ג’נין. תת-האגן של הגלבוע נבחר לאתר ההדגמה לאחר ש״קמפיין הגשמים הראשונים״ הצביע עליו כמוקד זיהום, 2023- ו 2021 ,2020 בשנים עם שיעור השטח המעובד הגבוה ביותר באגן הקישון ), ומיעוט מערכות אקולוגיותשנותרו לאורך גדות 71%( הנחל. איכות מי הקישון באזור זה ירודה מאוד ודומה מעל BOD לביוב גולמי עם צריכת חמצן ביוכימית – מ״ג לליטר. 100 מורכבת משני תאים נפרדים: תא TW מערכת ה- ) ותא זרימה אופקית תת- 1 זרימה אנכית (שלב ), המשלבים תהליכים שונים – ספיחה 2 קרקעית (שלב מינרלית ואורגנית, תנאי הידורלוגיים וחיזור-חמצון משתנים, ופעילות צמחית ומיקרוביאלית. צמחי הביצה נבחרו במיוחד על סמך ניסיון קודם, הימצאותם באזור, והתאמתם לקרקעות רוויות מים. המערכת הראשונית , כשהיא שואבת 2024 החלה לפעול בסוף פברואר מים מנחל הקישון בעזרת אנרגיה סולארית בקצב של מ״ק ליום. הנתונים מצביעים על הפחתה מוצלחת 1- כ בעכירות, במוצקים מרחפים, בחומר אורגני, בחנקן, בזרחן ובמתכות כבדות – לרמות העומדות בדרישות להזרמה לנחלים. 2010 תקן בריאות הציבור לשנת נוספת, שנועדה TW בשנה השנייה נבנתה מערכת לקלוט גם ניקוז תת-קרקעי כמקור כניסה נפרד, לאחר שעבודות קודמות הראו ריכוזי מזהמים גבוהים בנגר זה. עם זאת, בשל תנאי הבצורת בשנתיים האחרונות,