הנדסת מים

49 מיהול שפכים במי השקיה כאלטרנטיבת פיזור שפכי רפתות מנהל המחקר ד״ר איתמר נדב, והחדשנות, נטפים חקלאות בעלי חיים וכן מתקני אנרגיה חלופית (ביוגז) יוצרותאתגר סביבתי הולך וגדל בשנים האחרונות עקב טביעת הרגל הסביבתית שהם משרים, כגון: פליטת פחמן דו חמצני ומתאן לאטמוספירה, זיהום קרקעות ומי תהום בעודפי חנקות ועוד. הלחץ הסביבתי כמו הרגולציה, מאלצות את החקלאים למציאת פתרונות יעילים יותר לפיזור השפכים הנוצרים במתקנים השונים בצורה יעילה וסביבתית יותר, אך בתחום הסבירות הכלכלית. זיהום החנקן בקרקע ובמי תהום הוא אחד הנושאים המטרידים באירופה ומגביל למעשה את כמות החנקן שניתן לפזר על פני השטח, כלומר, את כמות השפכים שמותר לפזר. הפרקטיקה הנהוגה כיום לפיזור שפכי רפתות ובתקני ביוגז באירופה וחלק מארה״ב היא ע״י פיזור ממוכן ממיכליות על פני השטח. בשל העובדה שהפיזור נעשה על פני השטח באמצעות נסיעה על החלקה, מוגבל הפיזור לתחילת העונה או לסופה, כלומר לאביב והסתיו. עונות אלו קרובות מאד לאירועי גשם ולכן ישנה סבירות גבוה לשטיפות חנקן מפני השטח או לעומק הקרקע וכן ניצול נמוך של החנקן ע״י הצמחים במהלך העונה. הפתרון אותו נטפים מציעה הינו מיהול השפכים במערכת ההשקיה לאחר סינון השפכים (ללא טיפול ) TSS ביולוגי) לטובת הרחקת המוצקים המרחפים ( בכדי למנוע סתימת מערכת ההשקיה. בניסוי שנערך בהולנד, הוזרמו שפכי רפתחלב לתוך מערכתההשקיה (מים שפירים:שפכים) בטפטוף 1:15 במיהול של ) בגידול עשב מספוא. בניסוי זה נמצא SDI טמון ( 5( עליה ביבול המתקבל מסך הקצירים לאורך העונה קצירים) וכן עליה משמעותית באיכות העשב שנקצר בזכות עליה בכמות החלבון והחומר הניתן לעיכול ע״י בע״ח. כמו כן נמצא כי ריכוז החנקן בקרקע היה גבוה יותר וזמין יותר לצמח בהשוואה לאנלטרנטיבה של פיזור השפכים על פני הקרקע. שיטת פיזור שפכים ע״י טפטוף טמון מביאה לירידה בכמות גזי החממה הנפלטים מהקרקע וכן בכמות החנקן הדולף למי תהום ויכול להוות אלטנרנטיבה ברת-קיימא לפיזור השפכים על פני הקרקע כמקובל בשיטה הקונבנציונלית בעולם. STARTUP AND COMMISSIONING OF AN UPGRADED SLUDGE DIGESTER: LESSONS LEARNED FROM A LARGE MUNICIPAL WWTP עלאא חטיב, קרן נוף Water Bluegen In wastewater treatment plants (WWTPs), energy optimization is a big concern. Sludge stabilization and energy recovery via anaerobic digestion (AD) is the most commonly applied technology. Expanding AD capacity within an existing WWTP requires careful integration to maintain continuous wastewater treatment and process stability in both sludge and water lines. At a large municipal WWTP in Israel (~36,000 m 3 /d), a single anaerobic digester was initially in operation. Due to an increase inwastewater load, an additional mesophilic digester was designed and commissioned on-site to enhance volatile solids (VS) reduction and biogas production for future capacity. A phased feeding protocol was implemented, starting with low organic loading rates and gradually increasing in parallel with the existing digester. Key parameters, including temperature, pH, VFA/alkalinity and biogas composition, were closely monitored to guide load escalation and prevent acidification or inhibition. Operational challenges during startup included balancing sludge flows between digesters, mitigating foam and scum formation, and adapting to variations in sludge composition due to seasonal and hydraulic fluctuations. Early performance data demonstrate successful stabilization, biogas production, and integration with the existing system. This case study presents lessons learned for commissioning an upgraded digester under continuous plant operation, in parallel with an existingunit, providingpractical insights for large- scale WWTPs planning.