הנדסת מים

29 המים לחקלאות נמשיך לספק בזכות גיוון במקורות המים, תוך התאמת הפעילות החקלאית לסוג המים“. לחוק המים 31 האם תיקון יביא לשינוי? “הציפייה בענף החקלאות למים מסובסדים או למימון מאיזה מקור עלום אינה מציאותית. לחוק המים, שנועד להסדיר את 31 תיקון תעריפי המים לחקלאות, קובע אומנם תעריפים חדשים, אך להערכתי לא מבטיח את פיתוח מקורות המים להמשך פיתוח החקלאות מאחר שמקורות המימון לא וודאים. כך לדוגמה החוק התבסס על תקצוב מקק“ל להקמת תשתיות – תקציב שלא וודאי. בנוסף החוק מייצר אי-ודאות בקרב חלק מהצרכנים. לפי המנגנון החדש, תעריף המים השפירים מותנה בפוטנציאל השימוש במים הנחותים באזור: באזורים שבהם אין ש“ח 1.60 מים איכותיים, מחיר השפירים כ למ“ק, ובאזורים שבהם קיימים מקורות ש“ח למ“ק. המשמעות היא 2.60 – כאלה שהתעריף השפירים לצרכן באזור מסוים תלוי בדפוס צריכת המים באזורשלו, ותעריף המים של המתחרים שלו באזור גאוגרפי אחר – תלוי בדפוס השימוש שם. זה יוצר לחקלאי חוסר וודאות לגבי הוצאות שלו ושל המתחרים הפוטנציאלים. נוסף לכך, הוא כל כך מסובך, שהוא 31 יישום תיקון עלול להפוך ל'גן עדן' ליועצים, עורכי דין ומאכרים למיניהם. החקלאים נדרשים להבין את המשתנים שאיתם הוא מתמודד ואת התועלות שבתקציבים שאמורים להיות מושקעים בהולכת הקולחים, ובשלב זה, עדיין אינם נראים בפועל“. מהם האתגרים הצפויים בתחום הביוב? “כמה שאנחנו מדהימים בתחום אספקת מים כך אנחנו מאותגרים בתחום הביוב. 2007- מערכת הביוב צורפה למשק המים ב עם הקמת רשות המים, ולצערי ובכאב גדול טרם פיצחנו את הנושא. בישראל גידול האוכלוסין גבוהה ואנחנו כל הזמן במרדף אחרי התאמת התשתיות למים ולביוב והתאמת התחזיות לנעשה בשטח. בעבר, כמעט בכל עיר היה מתקן לטיפול בשפכים והעיר הייתה מחויבת לפיתוחו ואחזקתו כדי שהעיר תוכל להתפתח. אלה שכיום אנו מכוונים למתקני טיפול אזורים שלרוב יעילים יותר, והקושי לקבוע את מיקום ולהבטיח את הפיתוח ותפקוד נהיה קשה יותר מכוון שגורמי מפתח מנסים להעביר את האחריות לאחר. וזה אחד הנושאים צמצום מספר התאגידים היה יכול לשפר. לאחרונה נעשים שינוים רגולטורים שנועדו להבטיח אתשדרוג והרחבת מתקני הטיפול בשפכים. גם הקמת ספקי ביוב אזורים שייקחו אחריות על כל מערכות הביוב שמחוץ לערים, וגם שחברות ממשלתיות יוכלו להקים את מכוני הטיפול במידה הצורך, כחברת המים הלאומית מקורות, כברירה טבעית, אך גם חברות אחרות מתמחות בתשתיות, כמע“צ. ברשות המים נעשים מאמצים כבירים לבניית תוכנית אב ארוכת טווח בניסיון להתמודד עם האתגר למרות חוסר הוודאות“. משק המים הישראלי לאן? “משק המים הישראלי נמצא על פרשת דרכים וקשה לי להעריך לאן ילך. מערכות המים ההיסטוריות שנבנו על ידי הרומאים, התבססו על מערכות גרביטציוניות, שהיו מורכבות בשלב ההקמה אך קלות וזולות לתפעול. המערכות המודרניות מבוססות על הובלת מים בעזרת אנרגיה גם נגד כיוון הזרימה הטבעית – כך נביא את המים לאוכלוסייה ולא להפך. אלא שמערכות אלו דורשות עלויות תפעוליות חזקות ומערכת שלטונית מתפקדת, כזו שתבטיח את ייצור המים (התפלה), תשתית הובלה וכמובן אנרגיה“ לדברי גרינוולד, מאחר שאוכלוסיית ישראל גדלה, יש צורך מתמיד בהמשך פיתוח משק המים, ואם עוצרים את הפיתוח, מיד מדרדרים לאחור. ההצעות לפירוק תאגידי לחוק 31 המים והביוב, ההתנהלות בתיקון המים כמו גם התנהלות חלק מחברי מועצת המים בקביעת עלויות משק המים, מהווים איום על משק המים בישראל. לסיכום דבריו הוא מספר כי תקוותו היא שמובילי משק המים יראו את טובת משק המים לטווח הרחוק “אני מקווה שההחלטות שיתקבלו יהיו החלטות טובות, כפי שהיו לאורך רוב שנות פעילות מועצת רשות המים, ושבעלי העניין לא יתפתו לפתרונות סקטוריאליים או קצרי טווח, שסופם להחזיר אותנו למציאות של הליכה על הסף וחוסר יכולת לספק מים וביוב לאוכלוסייה“. וברמה האישית, לאן פניך מועדות? ישראל מהווה מופת ודוגמה להתמודדות עם אספקת מים בתנאי מחסור, ואני מעוניין להשתמש בניסיון שרכשתי במשק המים הישראלי, להשפיע על משקי מים בעולם. שינוי האקלים וגידול האוכלוסייה מאתגרים משקי מים באזורים רבים ויש מקום ליישם את הניסיון שלנו. אני מקווה להישאר משרת ציבור בתחום המים, אך להרחיב את הציבור שאני משרת, אל מעבר לגבולות ישראל. אחת החוזקות של משק המים הישראלי הוא שיתף הפעולה בין גורמים בתחום - כולל גם רגולטורים, ספקי שירות וצרכנים. אני מבקש להודות לכל חברי משק המים הישראלי ולכל הגורמים שעבדתי איתם במשך שנותי בשרות הציבורי, על הפעילות הברוכה וההישגים המשותפים. התאמה טובה יותר לצרכים המשתנים של החקלאות