הנדסת מים

PB27 את דרכו ברשות המים החל דני גרינוולד , כממונה בקרת זיהום ואחראי 2003- ב על מניעת זיהום מפסולת מוצקה, תעשייה, שפכים וחקלאות. תשע שנים לאחר מכן מונה למנהל אגף סיוע קולחים וטיוב בארות שתמך בפיתוח תשתיות לשימוש במים ניהל גרינוולד את חטיבת 2019- נחותים, ומ 25 האסדרה. בחודשים האחרונים, ולאחר שנות עבודה בסך הכול במגזר הציבורי, בחר גרינוולד לפרוש מעבודתו ברשות המים. כעת הוא פורש בפנינו את משנתו, משתף באתגרים שאיתם התמודד ואלו שנכונים למחליפתו, עו“ד תהל ברנדס, וגם על הרפורמות באספקת מים במגזר הכפרי ולחקלאות, ההתמודדות עם הבצורת הקשה של החורף האחרון ומה צופה העתיד למשק המים בישראל. חטיבת האסדרה ממונה על מכלול תחומים הנוגעים לניהול אספקת המים וצריכתם בישראל, ובהם: ניהול שימושי המים לחקלאות, לשימוש הביתי, לתעשייה ולטבע, זאת באמצעות הקצאות מים, רישוי מתקנים והנפקת רישיונות למפיקי המים ולספקי המים למיניהם; פיקוח ובקרה על התנהלות ספקי המים כלפי הצרכנים; יצירת אמות מידה לשירות לספקי המים ופיקוח על העמידה בהן; טיפול בתלונות ובפניות הציבור ועוד. החטיבה הינה גורם מתכלל בין גורמי המקצוע ברשות המים לבין השחקנים בשוק המים הישראלי. 2000- “משק המים שפגשתי בשנות ה כשהצטרפתי לנציבות המים, שונה מאוד מהמשק כיום. משק המים עבר התפתחויות דרמטיות בקנה מידה בין-לאומי“ מספר משק המים על הפרק לרגל פרישתו מרשות המים, מנהל חטיבת האסדרה בשנים האחרונות, דני גרינוולד, מסכם את השינויים הדרמטיים שעבר משק המים בישראל, מהרפורמות במגזר הכפרי ועד ההתמודדות עם הבצורת וחוק התאגידים החדש גרינוולד. “השינוי שחל במקורות המים, כשכיום חצי מהמים המסופקים הינם 'מים חדשים' שמקורם בקולחים והתפלת מי ים, מאפשר לנו אספקת מים לאוכלוסייה הולכת וגדלה תוך שמירה על מקורות המים הטבעיים. יחסי הגומלין בין התפלה לקולחים שמאפשר אספקת קולחים במליחות נמוכה שמתאימה לחקלאות הוא מדהים“. במהלך שנות פעילותו דני השתתף והוביל מספר רפורמות במשק המים ובניהם הסדרת קליטת שפכי תעשיה במערכות ,2011 השפכים של תאגידי המים והביוב ב 2014 שינויים מבניים במשק הקולחים ב יצאה לדרך רפורמה 2023 וביולי 2017 ו חדשה באספקת מים לצרכי הבית במגזר הכפרי, שנועדה הבטיח את איכות השרות הצרכני וההנדסי של כלל צרכני המים בישראל, ללא תלות בזהות ספק המים – תאגיד, אגודה או רשות מקומית. “לצד השיפור באספקת המים במגזר העירוני לאחר הקמת התאגידים, ובמקביל לשינוי באופי האוכלוסייה במגזר הכפרי של תושבים שאינם חברים באגודה החקלאית, התפתח פער לרעת המגזר הכפרי“, מספר גרינוולד. ברפורמה, שלדברי גרינוולד היישום שלה התעכב בשל מלחמת 'חרבות ברזל', נקבעו אמות מידה מחייבות לשירות ולתשתיות הנדסיות, שיבטיחו שצרכני המים במגזר הכפרי יקבלו שירות שלא ייפול מזה שמקבלים צרכני המגזר העירוני. מלבד קביעת אמות מידה מחייבות לכל ספקי המים במגזר הכפרי וברשויות המקומיות שלא התאגדו, הוחלט לעודד מועצות אזוריות להפעיל ספק כפרי רב- “אני תקווה שמובילי משק המים יראו את טובת משק המים לטווח הרחוק“ דני גרינוולד