הנדסת מים

31 בריאות, חקלאות וסביבה המים ומקורות. במקביל, יש להחמיר את הפיקוח, לטהר מקורות מים מזוהמים ולצמצם את השימוש בכימיקלים מסוכנים. צעדים אלו נחוצים לשמירה על בריאות הציבור, ביטחון המים וצמצום העלויות הכלכליות למשק. ללגום בביטחון: המסע של המים עד לכוס שלך ד“ר ג'ני קוקס, שטראוס מים המים שאנו שותים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, משאב של בריאות, ומהווים עורק החיים של האנושות. הוועדה לזכויות האדם של האו“ם הכירה בכך שלכל אדם זכות יסוד לקבלת מי שתייה בנגישות ובאיכות טובה. בישראל,משרד הבריאות מיישם את הקביעה זאת ולכן המים המשמשים לשתייה ולצרכי הבית חייבים להיות נקיים מגורמי מחלות וחומרים כימיים ברמות העלולות לגרום להשפעה על בריאות האדם. ההבטחה של איכות המים נעשית על ידי תקנות לאיכות מי השתייה וניטורם בשגרה. התקנות עומדות בדרישות מחמירות של תקני מי השתייה המאומצים מתקנים בינלאומיים ועומדות בחזית אחת עם המדינות המפותחות בעולם. אספקת מי ברז בישראל מבוססות על מקרות מים שונים המגיעים משאיבת מי תהום, מעיינות, מים עיליים מקורות 1,000– (בעיקר הכנרת) ומי-ים מותפלים. ישכ מים בישראל, רובם ממי תהום. כך, אזורים גיאוגרפיים שונים מקבלים תמהיל שונה של המים המאופיין על ידי הרכבם השונה והנבדל זה מזה בפרמטרים רבים ביניהם בריכוזים של המינרליים החיוניים לבריאות. מים ממקורות שונים, על אף טיהורם במערכות מרכזיות, עלולים להכיל מזהמים טבעיים או תעשייתיים שלא מנוטרים ו/או מטופלים באופן מלא על ידי המדינה. אך בעוד המדינה נושאת באחריות על איכות המים עד לשעון המים של הבית, הרי שמעבר לנקודה זו – בתוך הצנרת הביתית, הברזים, והמערכות הפנימיות – קיימים סיכונים שלא תמיד מקבלים מענה. זהו “, - החולייה האחרונה והפחות מפוקחת Last Mile ה-“ בשרשרת אספקת המים לצרכן. צנרות ישנות, חלודה, חומרים משחררי מתכות או פלסטיק – כל אלו עלולים להשפיע על איכות המים שאנו שותים בפועל. כאן נכנסות לתמונה טכנולוגיות לטיפול ביתי במים ) – מערכות לסינון או טיהור Point of Use ) POU – הולכת וגוברת על טכנולוגיות התפלה לבין שמירה ממי השתייה 70%- על מקורות מים טבעיים. כיום, כ בישראל מקורם במים מותפלים, אשר בתהליך ייצורם מוסרים מהם מינרלים חיוניים כגון מגנזיום, יוד וברזל. אמנם מוסיפים סידן למים המותפלים, אך מגנזיום – מינרל קריטי לתפקוד הלב, כלי הדם, העצמות ותהליכים מטבוליים – אינו מוחזר. קיים מחסור במגנזיום בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, במיוחד בקרב צעירים יותר 65 , כאשר מעל גיל 45-65 וערביי ישראל בגילאי ממחצית מהאוכלוסייה סובלת ממחסור זה. במקביל, מקורות מים טבעיים, ובעיקר מי תהום, מהווים כיום מקור משני בלבד למי השתייה, וחלקם מזוהמים –, כימיקלים עמידים המשמשים PFAS בתרכובות בתעשייה ובכיבוי אש, אשר סקרים של משרד מהבארות. 13%- הבריאותמצביעים על הימצאותם בכ שיטות המחקר העריך את ההשפעות הבריאותיות והכלכליות של מחסור במגנזיום במים באמצעות ניתוח נתוני צריכת מגנזיום תזונתית והשיעור המתקבל ממים, והצליב אותם עם שכיחות סוכרת . בנוסף, חושבו העלויות הישירות והעקיפות 2 סוג למערכת הבריאות ולמשק. במי PFAS במקביל, נבחנו ההשלכות של חשיפה ל- במי שתייה PFAS שתייה: חושב ממוצע ריכוז ה- בדם לפי מודלים PFAS לפי מחוזות, הוערך ריכוז ה- טוקסיקוקינטיים, והוערכה תוספת הסיכון לתחלואה (יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, התקפי לב, שבץ) ותמותה. נאמדו העלויות הכלכליות מאובדן הכנסות, ימי עבודה ואשפוזים. ממצאים החיסכון השנתי הצפוי בהוצאות רפואיות ישירות ושבץ איסכמי בעקבות הגדלה 2 ממניעת סוכרת מסוג 188- ל 83 מ“ג ליום נעה בין 50- של צריכתהמגנזיום ב ₪ מיליון 253- ל 110 , ובין 2025 בשנת ₪ מיליון .2040 בשנת נמצא כי החשיפה אחראית לעשרות PFAS ביחס ל- אלפי מקרים עודפים של יתר לחץ דם במחוז המרכז, וגם לתמותהעודפת. העלותהשנתיתלמשקמהשלכות הבריאותיותמוערכתבמיליארדי שקלים. סגירתבארות מזוהמות הביאה להפחתה בתמותה. סיכום איכות מי השתייה בישראל מאוימת הן על ידי מחסור PFAS במגנזיום במים מותפלים והן על ידי זיהום במקורות טבעיים. החזרת מגנזיום למים מותפלים היא פתרון בעל יתרונות בריאותיים ועלותה נבחנת בימים אילו ע“י פיילוט של משרד הבריאות, רשות