הנדסת מים

29 בריאות, חקלאות וסביבה משרד הבריאות מקדם בימים אלו תיקון לתקנות איכות מי שתייה שיאפשר לספקי המים להוסיף סידן ומגנזיום למים המותפלים. משרד הבריאות בשיתוף רשות המים וחברת מקורות פועל להקמת מתקני חלוץ לבחינת ישימות ועלות כלכליתשל שיטותשונות להוספת מגנזיום למים מותפלים כגון המסת דולומיט או תמיסות מגנזיום שונות. מתקן חלוץ ראשון כבר מוכן לפעולה ובחינה בקיבוץ מעגן מיכאל במתקן זה נעשה שימוש במי ים כמקור למגנזיום שיוסף למים המותפלים. השפעת ההתפלה על איכות השפכים והקולחין הראל גל, רשות המים איכות השפכים המוזרמים לטיפול במט“שים מושפעת מהשימושים השונים (בית, תעשייה, חקלאות) ומאיכות המים המסופקים לצרכנים. חלק מהמרכיבים, בעיקר מלחים, אינם מטופלים כלל במט“ש ואיכות הקולחין למרכיבים אלה מושפעתבאופן ישיר מאיכותהשפכים. ממי הקולחין שלה 80% - בישראל, המשיבה מעל ל לשימושים חקלאיים, ישנה חשיבות רבה לשמירה על איכות תקינה של מי הקולחין. ריכוזים גבוהים של מלחים בקולחין עלולים להשפיע לרעה על הגידולים החקלאיים, על הקרקע ועל מי התהום באזורים המושקים. הכניסה של כמות גדולה של מים מותפלים למערכת הארצית הביאה עם השנים לשינוי משמעותי בהרכב השפכים והקולחין. היות וחלק גדל והולך מהמים המסופקים לצרכנים השונים מכילים ריכוזים נמוכים מאוד של כלוריד, נתרן, מגנזיום, סידן ומלחים אחרים, ריכוז מרכיבים אלה בשפכים ובקולחין נמצא, או צפוי להיות נמוך יחסית. בחינה של ריכוזי הכלוריד הממוצעים בקולחין מראה ירידהמשמעותיתעם השניםמריכוזים ארצייםשל מעל לריכוזים שהגיעו אל מתחת 2004 מג“ל בשנת 310 בה כמות המים המותפלים 2018 מג“ל בשנת 190 ל הייתה יחסית גבוה וההפקה מהכנרת הייתה מינימלית. בנוסף, נבחנו ההשפעות של ההתפלה ואיכות מי בקולחין- מרכיבים SAR הרקע על ריכוזי הבורון וה- בעלי השפעה משמעותית על החקלאות וכן על ריכוזי המגנזיום במט“שים ובמאגרי הקולחין. כמו כן נבחנה ההשפעה של ההבדלים בדרישות והשוני בין מתקני ההתפלה השונים על איכות הקולחין באזורים אליהם סופקו המים המותפלים. מים מותפלים בחקלאות אורי ירמיהו, המחלקה לכימיה של הקרקע, הזנת הצמח ומיקרוביולוגיה אלון בן-גל, המחלקה לפיסיקה סביבתית והשקיה, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי לאור מצוקת המים המתמשכת הוקמו עד כה בישראל מלמ“ק 600- חמישה מתקני התפלה המספקים כ בשנה. המים המותפלים שונים באופן משמעותי בהרכבם ממקורות המים האחרים (כנרת, מי תהום) ולכך תהיה השפעה על החקלאות באופן ישיר ע“י השקיה בהם ובאופן עקיף ע“י שימוש בקולחים. התפלת מים בשיטה של אוסמוזה הפוכה, השיטה המיושמת כיום במכוני ההתפלה, מרחיקה את מרבית היסודות שנמצאים במים. הפחתת המלחים ובעיקר נתרן כלורי מהמים, משפרת את איכותם, כי עודפי מלחים גורמים לפגיעה בצמחים, בקרקע ובמקורות המים. בהשקיה במים מותפלים ניתן להקטין את מנת ההשקיה, כי אין צורך בשטיפת מלחים מבית השורשים. התפלת המים מרחיקה גם יסודות הזנה חיוניים לצמח: סידן, מגנזיום וגופרית. אי אספקתם יכולה לפגוע בגידול, באיכות הפרי וביכולתו לעמוד כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות. תוספת יסודות אלו למי ההשקיה כרוכה בעלות כספית משמעותית. ריכוז הבורון במים המותפלים גבוה מהריכוז ממקורות המים השפירים האחרים. ככלל ריכוזו מספק להזנת הצמח ואינו נמצא בתחום הנחשב לרעיל לצמחים. אך יש צורך במעקב אחר הצטברותו בקרקע. בחלק ממתקני ההתפלה, רמת האלקליניות (סידן ביקרבונט) של המים המותפלים נמוכה בהשוואה למים ממקורות אחרים. ירידה זאת פוגעת ביכולת המים לעמוד בשינויים (כושר בופר) בעיקר ביחס ) חוסר היציבות מתבטא במיהול pH לערך ההגבה .( עם מקורות מים אחרים וביישום תמיסות דשן. לפיכך, יש צורך להשתמש בדשנים מתאימים. שילוב מים מותפלים עם מים ממקורות אחרים למערך אספקת המים לחקלאות, מגביר את חוסר האחידות באיכות המים. מצב זה גורם לבעיה באספקה שוטפת של יסודות ההזנה החסרים. לפיכך, החקלאי צריך להצטייד במערכת דישון עם יכולת בקרה ותגובה מהירה לשינויים שחלים במים המסופקים. פתרון לאספקת היסודות החסרים יכול להיעשות במיתקן ההתפלה או ע“י ערבוב בין מקורות מים