הנדסת מים

28 148 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | כנס איכות מים והתפלה: טכנולוגיה, איכות מי השתיה - אתגרים בעידן ההתפלה עטר עדות הבלנה, משרד הבריאות התפלתמי ים בישראלשינתה אתמשק המים המקומי. מצריכת המים הביתית והתעשייתית 50%- כיום, כ מקורם במים מותפלים, ובאזורים מסוימים אף עד . שיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. לבד מהגדלה 80% משמעותית של כמויות המים המסופקים, ההתפלה מספקת מים איכותיים הנקיים ממזהמים מיקרוביאליים וכימיים. כמו כן, במי ההתפלה פוטנציאל נמוך מאוד להיווצרות תוצרי לוואי מחיטוי כגון טריהלומתנים, מכיוון שאין בהם חומרים אורגניים העלולים להגיב עם חומרי החיטוי, כפי שקיים במים עיליים. כמו כן, ניתן להשתמש במים המותפלים במתקני טיפול המוהלים מים ממקורות אחרים בהם יש ריכוזי חנקות או כלורידים גבוהים ואף להפחית את הפוטנציאל של יצירת טריהלומתנים כאשר המים המותפלים מוהלים מים ממקור מים עילי. מהילת המים חוסך את משאבי הטיפול ולמעשה מאפשרת לטייב את מי המערכת בעלות נמוכה וביעילות גבוהה. לצד היתרונות הרבים, השימוש הגדל במי התפלה מייצר דילמות ואתגרים חדשים שמשק המים לא הכיר בעבר. בעת אישור מתקני התפלה הראשונים משרד הבריאות נדרשלהתאים אתהתנאים הבסיסיים לאישור מתקן הפקה, קביעת אזורי מגן ודרישות ניטור לסביבה ימית דינמית עם ריבוי גורמי זיהום פוטנציאליים כגון סערות, שיטפונות, זיהומי ים וכו'. הדבר נכון גם לאיכות המים עצמם. מים מותפלים עלולים להיות בעלי טעםשונה ממים ממקורות יבשתיים, בשל היעדר מינרלים טבעיים דבר שעשוי לעורר תרעומת ולגרום לחששות בקרב הצרכנים. היעדר מינרלים, יוצרים מים לא מיוצבים. מים כאלה עלולים לגרום לקורוזיה במערכות ההולכה ולייצר תופעה של מים אדומים כתוצאה משחרור חלקיקי תחמוצות ברזל מצנרת ישנה ולא איכותית במערכות עירוניות וביתיות. תופעה זו עלולה לפסול מים ולפגוע באמון הציבור. שינוי הרכב המים עלול גם להוביל לזליגת מתכות כגון ברזל, איכות מים בעידן ההתפלה 1 מושב נחושת ובעיקר עופרת מצנרות לא תקניות ולסכן את בריאות הציבור. נדרשת גם מוכנות מערכתית של ספקי המים והצרכנים לפני שינוי במקורות המים המסופקים- מניסיון העבר נלמד כי שינויים הדרגתיים בין מקורות המים המסופקים (לדוגמה ממי תהום למים מותפלים) הקטינו מאוד או מנעו תופעות של מים אדומים וכן יידוע הצרכנים בשינויים העתידיים והסבר על תופעות אפשריות בעקבות השינויים עזר לשמר את אמון הציבור באיכות מי השתייה המסופקים. כאמור תהליך ההתפלה מסיר כמעט לחלוטין מינרלים כגון מגנזיום, סידן ויוד. בעוד שסידן מושב למים בכל מתקני ההתפלה בישראל, נכון לימים אלו מגנזיום ויוד אינם מוספים למים וזאת למרות ההשפעות הבריאותיות שמחסור בחומרים אלו עלול לגרום. הספרות המקצועית מראה קשר בין מי שתייה דלי מגנזיום לעלייה בסיכון להפרעות בקצב הלב, מחלות לב אחרות וסכרת. חוסר ביוד עלול להשפיע על תפקוד בלוטת התריס ולפגום בהתפתחות קוגניטיבית בילדים, אך, מי שתיה אינם מקור משמעותי לצריכת יוד, אלא מזונות שמקורם בים (בעיקר דגים, פירות ים ואצות), מוצרי חלב וביצים. מחסור במינרלים במי מערכת עשוי להשפיע בריאותית גם בצורה עקיפה וזאת על ידי פגיעה בקרקע והגידולים החקלאיים שמושקים במים דלי מינרלים. לפני עידן ההתפלה, הריכוז הממוצע של מגנזיום 30- במי שתייה המסופקים בישראל היה בסביבות ה מג“ל. מי שתייה הם מקור חשוב לצריכת מגנזיום במיוחד כאשר הצריכה ממזון אינה מספקת או גבולית. המגנזיום במי השתייה זמין ביולוגית ומקובל שכ- מצריכת המגנזיום היומית של הציבור אמורה 20% להגיע ממי שתייה. סקר מינרלים במי שתיה מסופקים מצא שונות 2023 שביצע משרד הבריאות בשנת גיאוגרפית ועונתית משמעותית בריכוז המגנזיום. ברב המועצות המקומיות והאזוריות שנבדקו, ריכוז 10- מג“ל. ב 20- המגנזיום במי השתיה היה נמוך מ מהערים הגדולות בישראל, כולל תל אביב וירושלים, הריכוז הממוצע של מגנזיום במי השתיה היה נמוך מ“ג/ל מגנזיום. 10- מ