הנדסת מים

17 שרה גוטל מנהלת בשלוש וחצי השנים האחרונות את תחום ההתפלה באגף התפלה של רשות המים. בעלת עשור ניסיון בתפעול, תכנון ורגולציה של מתקני מים ושפכים. מה ניתן לומר על פעילות מתקני ההתפלה בארץ בזמן המלחמה? “בזמנים ביטחוניים רגישים ובהיותם ‘תשתית חיונית’, נדרשים מתקני ההתפלה להבטיח רציפות תפקודית מלאה. הם ערוכים לפעול בתנאי חירום באמצעות יתירות הן של מתקן ההתפלה והן של משק המים, יכולת תפעול מרחוק, צוותים מיומנים ומשטר אבטחה קפדני. המתקנים עומדים בהנחיות ובכלליםשל גופים רבים, כמו רשות המים, מערך הסייבר הלאומי, פיקוד העורף, המשטרה וצה”ל. בין כלל הגורמים החיצוניים המשפיעים על תפעולו של מתקן התפלה קיים שיתוף פעולה שבזמנים אלו מתהדק ומתעדף את רציפות ייצור המים”. מהיכן לדעתך יגיע השינוי הבא בתחום ההתפלה בישראל? “ישנם מספר כיוונים מרכזיים שבהם צפויה להתפתח טכנולוגיית ההתפלה בעשורים הקרובים, כשהדגש הוא על שלושה כיוונים: ייעול אנרגטי – צריכת חשמל נמוכה יותר, למשל באמצעות שימוש במקורות אנרגיה נוספים להנעת משאבות הלחץ הגבוה, מכלל האנרגיה הסגולית 85%- הצורכות כ במתקן התפלה. דוגמה לכך היא שימוש בהנעה ישירה על ידי מנועי גז או שילוב של גז וקיטור להנעת משאבות אלו; אוטומציה לניטור AI ובקרה חכמה – שימוש בכלי תקלות, ייעול תפעול, ניבוי בלאי או נזילות וכדומה; וממברנות מתקדמות המשפרות את דחיית המלחים או מסננות מלחים באופן מבוקר ומחזירות לתהליך מלחים כמו מגנזיום”. בישראל ישנם כיום שבעה מתקני התפלה, איך מתקדמים מכאן ביעילות? “מתקדמים בהתאם להחלטות ממשלה מיליארד 1.1- : הגעה ל 2030 עד שנת מים מותפלים בשנה. לאחר מכן, בהתאם לתוכנית האב המעודכנת של רשות המים מיליארד מים 2.8- : הגעה ל 2075 עד שנת מותפלים בשנה. כל מתקן התפלה שמגיע לסוף תקופת הזיכיון נבחן בכמה מישורים: האם ניתן לשפץ ולהמשיך לתפעל? האם ניתן להגדיל? האם ניתן לשדרג? מהן האפשרויות העומדות בפנינו מבחינה סטטוטורית? וכן הלאה. כך לדוגמה מתקן התפלה אשקלון, שמסיים אתתקופתהזיכיון ועתיד לעבור שדרוג של המתקן 2027- ב הקיים והקמה של מתקן חדש צמוד למתקן הישן. המתקן המאוחד ייצר פי שניים מיכולת הייצור שלו כיום”. האם רעיון ‘קריית התפלה’ בנגב הוא רעיון מציאותי? “לא נתקלתי ברעיון כזה באופן רשמי אך מנקודת מבט מקצועית, הקמת מתקן התפלה בהיקפים משמעותיים בנגבתדרוש פתרון אפקטיבי ובר-קיימה לטיפול ולסילוק הרכז. כיום למעלה ממחצית מכמות מי הגלם המוזרמים למתקן התפלה הופכים לרכז שמוחזר לים. לעומת זאת, באזור מדברי כמו הנגב אין פתרון ברור ופשוט להיפטר מהרכז, דבר שמציב מגבלה מהותית ליישום הרעיון בשטח. הובלת הרכז לים המלח נתפסת לרוב כפתרון בלתי מעשי, עקב מורכבות גיאוגרפית גבוהה ויעילות נמוכה של תהליך ההובלה”. ומה באשר להגדלת מתקנים קיימים? “הגדלת מתקני התפלה קיימים נבחנת לקראת סיום תקופת זיכיון או בזמני משבר של בצורת המסכנת את אמינות אספקת המים”. האם ישנה כוונה או תכנון להקים מתקן התפלה ייעודי להחזרת מים לטבע? “השיקול הינו חלק ממטרותיו של המוביל הארצי ההפוך. המטרה המרכזית היא שיפור אמינות אספקת המים בצפון ובגליל. מטרה נוספת היא הזרמה מבוקרת של מים מותפלים לכנרת בזמנים שבהם ייצור המים גבוה מהצריכה, במטרה לשמר את האגם כמקור מים טבעי, אקולוגי ואסטרטגי”.