הנדסת מים

49 ועדה שתבחן את הפוטנציאל. הרשויות יפוצו בהתאם דרך תעריפי מים לגינון או מנגנון אחר. אכיפה של ‘תקנות בנייה ירוקה ובנייה משמרת מים׳ לצמצום השימוש במים בבית הפרטי ובמרחב הציבורי יקלו עוד על עליה בכמות ואיכות מי התהום. שימוש במים אפורים – שפכים שלא באו במגע עם שירותים או מטבח – צפוי לחסוך עשרות מיליוני מ״ק מים בשנה. חקיקה שמסדירה 15 את השימוש בבניינים חדשים מעל דירות צפויה לצאת לדרך, אך משרדי הבריאות והפנים עדיין מסתייגים. משרד הבריאות דורש אישורים קפדניים ומשרד הפנים מעדיף טיפול ריכוזי ומרוחק, בעיקר לצורכי חקלאות. פתרון נוסף הוא תפיסת מי גשם מגגות וחצרות וניצול מי עיבוי מזגנים לשימוש להשקיית גינות ושטיפת חצרות. הפוטנציאל במקרה זה מוערך בעשרות מיליוני מ״ק בשנה. שיפור היעילות העירונית: תחזוקה, ניטור וחינוך לצרכנות אחראית לתאגידי המים והביוב תפקיד חשוב בעידוד חיסכון במים, באחריותם להביא ל י י ע ו ל השי מ וש במ י ם באמצע ו ת תחזוקה מיטבית של צנרת ומניעת דלף ובאפשרותם להשתמש במערכות לניטור רציף שמתריעות על תקלות ומאפשרות טיפול מהיר. כמו כן ניתן לפעול להסברה לציבור דרך מערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, כחלק מתפיסהשל קיימות, למשל סגירת הברז בזמן צחצוח שיניים, הדחת כלים חסכוניים במים, קיצור זמן המקלחת וכן הלאה ולהפיץ מידע לציבור באשר לאפשרויות חיסכון במים, כמו החדרת גשם בגינה הביתית, תכנון גינות חסכוניות במים, אימוץ טכנולוגיות של בנייה משמרת מים, צמצום דלף בבית ובחצר הפרטית ועוד. חשוב ליידע לא רק את הציבור אלא גם את הרשויות המקומיות בדבר משבר המים והדרכים לצמצום השפעתו באמצעים פשוטים. התייעלות משמעותה גם פיתוח אמצעים טכנולוגיים כמו ‘חסכמים׳ או מכלי הדחה דו-כמותיים והפצתם בציבור. חקלאות מותאמת אקלים: שינוי מבני בשיטות ובגידולים לחקלאות הישראלית תרומה עצומה לביטחון המזון בארץ, שמירת השטחים הפתוחים, קליטת פסולת וכן הלאה, ולשם כך היא צורכת כמויות מים עצומות. השדות החקלאיים בארץ משתרעים על פני משטח המדינה וכוללים מגוון רחב 20%- כ של גידולי צומח ובעלי חיים. אלא שענפי הייצור החקלאי נמצאים בקו החזית של משבר האקלים – עם ירידה בכמות המים, עלייה צפויה במחירם, שיטפונות, התפתחות מזיקים בשל שינויי האקלים ועלייה בטביעת כף הרגל הפחמנית. משרד החקלאותמעריך מיליארד 1.5- את הנזק הצפוי ביותר מ שקלים, וכלכלנים מזהירים: חייבים לפעול עכשיו כדי למזער את הפגיעה. על פי עמותת צלול, ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת שינוי עומק בחקלאות: התאמת הגידולים לאקלים המשתנה, עידוד חקלאות מדויקת וחסכונית במים והפחתת גידולים עתירי מים – במיוחד כאלה המיועדים לייצוא. חידוש תשתיות, מניעת נזילות והקמה של חממות ורשתות צל יביאו לצמצום פחת והתאדות מים. הקמה של מאגרים, חיבור אזורים מנותקים למערכת ארצית והגדלתהקישוריות והפנייתהקולחים לאזורי ביקוש – יביאו להגדלת השימוש בקולחים על פני מי שפירים. עוד ממליצה העמותה להשקיע במו״פ לזנים עמידים ולחזק את התמיכה בחקלאות המקומית, בעידן של אי-ודאות אקלימית. 2025 – 2024 אחרי הבצורתשחווינו בחורף ומשבר האקלים המתמשך, אל לנו להיות שאננים. הממשלה והציבור חייבים לפעול לצמצום צריכת המים, לייעל את השימוש בקולחים ולהעבירם לאזורים הזקוקים להם – במיוחד בדרום. זה הזמן לנקוט צעדים ברורים, לפני שהמחסור ילך ויחריף. . הגברת המוטיבציה לקידוחים במגזר הפרטי הטיפול וגורמים לפסילת קולחים להשקיה ולהזרמתם לסביבה. גם העלאת איכות הקולחים המשמשים להשקיה חקלאית תביא לשמירה על מי התהום, שכן כך תמנע חדירת מזהמים למי התהום. נגר עילי: מהפסד מים להזדמנות מערכתית כמו מדינות רבות, גם ישראל חווה תהליך מואץ של עיור, שמצמצם שטחים פתוחים ומונע חדירת מי גשם לקרקע. התוצאה: ירידה בכמות ואיכות מי התהום ונזק לאקוויפרים החיוניים למאזן המים הכולל. שינויי האקלים מחמירים עוד את המצב – אירועי הגשם הופכים עזרים וקצרים, מציפים רחובות ומי הנגר זורמים לים במקום לחלחל מיליון מ״ק 40- לקרקע. על פי ההערכה, כ מים אובדים מדי שנה למשק המים. טיפול נכון בנגר יאפשר להחדירו למי התהום וימנע הצפות, סחיפתקרקע ואובדן רכוש וחיי אדם. ,2023 שפורסם באוגוסט 1 לתמ״א 8 בתיקון שכולל הוראות העוסקות בהעשרת מי התהום באמצעותהחדרתמים, מניעת זיהום מי התהום, שיפור החלחול ושימוש במים המושבים, הציע מנהל התכנון כלים לשילוב פתרונות החדרת נגר בתכנון המקומי, כולל מיפוי אזורים מועדפים. באותה שנה בחנה רשות המים גם את כדאיות החדרת הנגר על פני שטח נרחב במדינת ישראל וקבעה 12-13 כי מפעלי החדרה גדולים בשטח של דונם מצדיקים השקעה כלכלית. מהלך זה יחייב כל תוכנית בניתוח הידרולוגי, ותוקם