הנדסת מים

48 147 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | והשפעתו על הים טרם ידועה במלואה. על פי עמותת ‘צלול׳ שמירה על ים נקי הואהמפתח לייצור המים, ועל כן היא קוראת לאשר את חוק התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, שמטרתו הצטיידות בציוד לצמצום זיהום ים בשמן למקרה של תאונה, תקלה או פגיעה מכוונת בכלי שיט ימי. מחקר שיזם ה׳מטה לעצירת אסון הנפט׳ ), בהובלת ‘צלול׳ הראה כי במקרה DHV ( של שפך נפט, הנזק הצפוי לים התיכון נע מיליארד שקל – בעיקר של 126-37 בין הפגיעה בהתפלה, ולכן לצד אישור התוכנית הלאומית הם ממליצים על צמצום הסכם העברת נפט באמצעות קו צינור אירופה אסיה (קצא״א), שיגדיל לטענתם את שינוע הנפט בים התיכון ובמפרץ אילת. עוד הם קוראים לצמצום הזרמת קולחים לים בסמוך למתקני ההתפלה, שפוגעת בממברנות עליהן מבוססתהליך הטיפול והמשך המחקר על השפעת ההתפלה על הסביבה והים. קידוחים: תחזוקה, שדרוג ותמרוץ בעלי רישיונות בעוד שמתקני התפלה עלולים להיפגע לא רק מזיהום ים, אלא גם מתקלות בזרם החשמל, אירועי סייבר ועוד, קידוחי המים בטוחים באופן יחסי, פיזורם מגביר את אמינותם ויש להם יתרונות בריאותיים, כלכליים ואסטרטגיים חשובים. ברחבי הארץ 900- קידוחים להפקת מים, כ 1,550- כ בבעלות גורמים 650- בבעלות ‘מקורות׳ וכ פרטיים, כמו חקלאים ורשויות מקומיות. אך גילם הממוצע של הקידוחים בארץ הוא שנה, רבים מהם מושבתים בשל זיהום 50- כ או בעיותתפעוליות וקיים צורך דחוף לחדשם לפני שיקרסו באופן סופי. צוות שיזם ‘צלול׳, שבו שותפים משרדי ממשלה, תאגידי מים, הידרולוגים, גיאולוגים ועוד, ניסה להגדיל את העניין של רשות המים בנושא הקידוחים – בעיקר במגזר הפרטי. בינתיים, פרסמה רשות המים קול קורא לבעלי קידוחים למכירת מים לרשת, זאת בתקווה שמהלך זה יגביר את המוטיבציה בקרב המגזר הפרטי. הצעד הנדרש הבא הוא עידוד ‘מקורות׳ ובעלי קידוחים פרטיים לשמור על הקידוחים הקיימים ולקדוח קידוחים חדשים, דרך סיוע סטטוטורי וכלכלי. צעד הכרחי נוסף מצד רשות המים הוא לעודד כניסה של אנשים וחברות חדשות לתחום, שכן כמו בתחומים אחרים במשק המים גם תחום הקידוחים סובל מהיעדר כוח אדם מקצועי ומחסור במכשור וציוד עדכני. עוד מציעים ב׳צלול׳ לבחון הגמשה של כללי ‘רדיוס המגן׳, שנועד לשמור על הקידוחים מפני חדירת זיהום, שכן לטענתם כללים נוקשים מדי גורמים לצמצום מספר האתרים שבהם אפשר לחדשקידוחים ישנים. במשק המים גוברים הקולות להגמיש ולו במעט את הכללים, בעיקר על רקע טכנולוגיות חדשות שפותחו המאפשרות הגנה טובה יותר על הקידוחים. הגנה על מי התהום: טיפול בזיהום ומניעתו במעלה הזרם פעילות תעשייתית וחקלאית ברחבי הארץ גורמת לזיהום קרקעות ומי תהום נרחב במזהמים כמו דלק, ביוב, חומרי דישון והדברה חקלאיים, מזהמים תעשייתיים ועוד. המקרים הידועים הם ‘תעש׳, ‘תעש מגן׳ ו׳תעשיות אלקטרוכימיות׳ כמו גם מפעלי תרופות ומחנות צבא. הזיהום שמחלחל עם השנים למי התהום גורם לפסילתם. עמותת ‘צלול׳ פועלת לטיפול במקורות הזיהום ולמניעת התפשטותם, למשל דרך תביעה ייצוגיתשהגישה נגד ‘דלק׳, שהייתה הבעלים של מפעל ‘תעשיות אלקטרוכימיות׳ במשך עשר שנים, כשבמהלך שנים אלו לא טיפלה החברה בזיהום ואפשרה את המשך חדירתו למי התהום ולים. על פי ‘צלול׳ נדרשת הכנת תוכנית ארוכת טווח למניעת הזיהום והטיפול בו. עוד היא מציעה מניעת הגעת מזהמים למערכת הטיפול בשפכים, שכן שפכים בעלי עומס מזהמים גבוה פוגעים בתהליך הגברת ההתפלה תוך שמירה על איכות מי הים וחופי הארץ. צילום עופר ווקנין עמותת ‘צלול׳ קוראת לאשר את חוק התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, שמטרתו הצטיידות בציוד לצמצום זיהום ים בשמן למקרה של תאונה, תקלה או פגיעה מכוונת בכלי שיט ימי